Home Home / מדינת ישראל כמרכז אינה ממעטת מדמותה של …

Article

April 1, 1988

מדינת ישראל כמרכז אינה ממעטת מדמותה של בבל המודרנית (1988)

Zionism Religion & State
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Article

Danger of Turning Faith into Hysteria (1996)

A series of exceedingly important questions has been teasing and troubling me for a long time, but since the assassination of Israeli Prime Minister Yitzhak Rabin they have assumed more ominous proportions. Is the territorial integrity of “Greater Israel” one of those mitzvot which must be observed even under pain of death? The last I heard, there were only three such commandments, and the territorial integrity of Israel – or “Greater Israel” – was not one of them.There has been much talk of the prohibi- tion of turning over even a square inch of “Greater Israel” to the Palestinians. But this contradicts an explicit teaching of the Torah. In I Kings 9:11, we read of Solomon turning over 20 towns in Galilee to Hiram, King of Tyre, as a gift to the pagan king, and there is not a whisper in the Bible, the Talmud or the Midrash criticising him for it.In II Chronicles 8:2, we read that Hiram gave Solomon 20 towns. Of the commenta- tors, only Ralbag complains that it was im- proper for Solomon to give away territory of Eretz Israel, but he concedes that an ex- change of territory was quite kosher. The other commentators, such as Malbim, say that Solomon sent in Jewish labour to make the land fertile and then gave the produce to Hiram; but there is no protest against giving away an inch of “Greater Israel.”Who has the right to make halachic deci- sions for klal yisrael, for all the Jewish people? A Chief Rabbi? A community rabbi? A pulpit rabbi? A rosh yeshivah? A high- school rebbe? Which of them is so proficient in realpolitik, in international affairs and mil- itary strategy, that he can rule on such issues, without hesitation, from the comfort of his office or classroom? Clearly, someone who is unqualified, and yet passes judgment on such fateful issues, must stand accused of endan- gering all of Israel by a wrongful and arro- gant assumption of infallibility. He will have to answer for the consequences before the Almighty Himself in the heavenly court, where every pe…
General Jewish Thought Zionism Religion & State

Article

The Jewish State: The Next Fifty Years (1999)

I proceed on the premise that Israel should be a Jewish state and not merely a state of the Jews. This assumption is no longer self-understood. Thus, there has been much talk recently, especially by some leftist intellectuals, about radically changing the emerging collective character of the state to make it thoroughly secularist by, among other things, doing away with “Hatikva,” abolishing the Law of Return, abrogating all “religious legislation,” and disestablishing the official rabbinate—all this as befitting the new “post-Zionist” period.Let us put the problem in biblical perspective. The Tora speaks of God’s three covenants: With Noah, with Abraham and with Moses. The first was the covenant with humanity at large—the universal dimension of Judaism. The second was with Abraham and his posterity. Here the Almighty promised to be the God of the Children of Abraham and vouchsafed to them their perpetuity as a people, and the Land of Israel. The third was the Tora itself—the full range of religious obligations and spiritual privileges incumbent upon Jews by virtue of their birth into the people of Israel. It is understood that each successive covenant included that which preceded it. Thus, to be a Jew in the fullest sense, one must be committed not only to the laws of the Tora but, as well, to Israel—people and land—and to all humanity, as part of the unique covenantal commitment to the Creator.From this point of view, a Jew who lives ethically and morally, but is divorced from the Jewish community and the Land of Israel, is a good human being but a poor Jew. One who adds to this his national-ethnic loyalties as a Jew is still an incomplete Jew. And one who observes the commandments but fails to identify with his people and homeland, or is delinquent as a moral human being—is doing the unthinkable. Such a Jew, who observes the covenant of Moses but betrays his obligations under the national and the universal covenants, is living a contradiction.Complications, howev…
Zionism Religion & State

Article

רשמי ביקור קצר במדינת ישראל (1971)

חזרתי לדירתי בירושלים בעשר בבוקר. מוצא אני שם שני טכנאי טלפון מתרעננים בכוס תה שהגישה להם רעיתי. הם שותים בגילוי ראש. ראש המדברים פנה אלי (לא הכיר שהנני רב, ודאי משום שאינני בעל זקן ואמר. "אתה דתי?" כן. "אם כן, ודאי זה מפריע לך שאני שותה וראשי מגולה?" "תשתה לברכה ולבריאות", השבתי, "אמנם אני דתי, ובתור דתי יש לי שתי דאגות. ראשית, וזה האינטרס העיקרי שלי, שיהיה ליהודי מה לאכול ומה לשתות. אחר-כך, אם יש לו כבר די והותר, אני מעדיף שיאכל בהיתר, שיברך, ושיאכל בכיסוי ראש כדאיבעי. אינני כופה עליך לא כיפה ולא דת". פניו של אותו טכנאי משתנים, מחשדנות לאושר, ובחיוך קל הוא מרטיט ידו לתוך ילקוטו, מוציא משם כיפה סרוגה קטנטונת, חובשה על ראשו, ואומר, "אם כן, אני שמח לחבוש כיפה".התלמוד (קידושין דף ל״א, ע״א) אמנם פסק הלכה כר׳ חנינא, "גדול מצווה ועדשה ממי שאינו מצווה ועושה". ואילו טכנאי זה חולק וסובר שחלקו עם מי שאינו מצווה ועושה. האם יש בזה לקח לאלה הדואגים לעתידה של היהדות במדינה?"מיליטאריזם" בישראלהמדרשה הצבאית לחינוך, ירושלים. כשלושים פקידי צה״ל, חיל־האוויר והצי לפניי, רובם בדרגת רב־סרן, אלוף־ משנה וכדומה. צעירים מאוד — עד כדי להטיל אימה בלב המרצה מאמריקה, המתפלא שבטחון המדינה מסור בידי צעירים כאלה. הנושא: התמורות שחלו ביהדות אמריקה ויחסיהם למדינת ישראל מאז מלחמת ששת הימים. החלטתי לקנטרם בגוזמאות ומתוך כך לבדקם ולעמוד על טיבם. "ביקורת לנו עליכם, אנשי צה״ל", אמרתי, "יש מן הדתיים שמונים אתכם שאתם מכתיבים את הנצחון לכחכם ולחכמתכם, "כחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה", וכאותו פרעה שהתיימר "לי יאורי ואני עשיתיני". ואילו החילוניים קובלים עליכם שה,׳מיליטריזם" מבצבץ בתוככם. הצד השווה שבהם — שחצנות צבאית־לאומית. מקשיבי כמעט יצאו מכליהם! כאיש אחד קמו עלי וצעקו: "להד״מ, שקר הדבר, מעולם לא התנשאנו, חושדים בכשרים!" "אלא מאי?" שאלתי. ענה ראש המדברים: "כל העם, לרבות התפוצות, התלכד סביבנו והיינו כאחד. חזרתי ושאלתי: "ותו לא? רק התלכדות והתאחדות בפני סכנה מבחוץ?" "לא", ענה, "יותר מזה! משהו החורג מגדר הרגיל, משהו מעבר ל..." "מה", שאלתי, "מעבר לטבע,) ראה גליון ט״ז של "הדואר".כנראה שרצונה של המשוררת לקשור לבה אל אדם חי (וזה רגיל אצל כל איש ואשה) ולא אל עץ ואבנים. לא את העבר היא מבקשת, כי אם את ההווה!תבוא …
Zionism Religion & State Rosh Chodesh Plan