אחבוק אשפתות, אני האמון עלי תולע, אבכה ואילל, אוי לי, לבי מתפקע! עת אפתח ספר התלמוד ואסתבך בקושיות, אקום בלהב, נפשי תתרעש ואותו אחפש... אוי לי ואללי לי, נפשי תתמוגג בקרבי כי אזכור אשר היה ואינו – מת עלי רבי! הוי, סבא, ענני! כי מצרי שאול סבבוני, אקונן מר, וחזוי ראשי יבהלונני, כי לולא סבי על מפתן בית המדרש לא קמתי. הוי, אבי, ענני! כי נדמית – נדמיתי, מתי. קלוני ראש קלוני זרון – ואתה, אין! ואני אחיה? היזרום נחל אם פסק עין? אם אכלה אש שורש, עץ שתול על שממה יצמח? בלה לב כלב. כלו כליות עם כלי רוח. נתקלקל גוע. אזניו סתמו, עצמו העינים.

In a death train, in sealed cars, with barbed wires as bars, A Jew rises and speaks to his God: I'm taking candles along with me. See? I kindle them. All of us here in the car are going to say Kaddish for themselves. Yitgadal ve'yitkadash Shemei Rabba... Without any weeping all recited the Kaddish for themselves... And God rose up and recited Kaddish for the world.

פעסל בת ר' אליעזר צבי לבית גרינבוים, Pauline Greenbaum, 1899–2002, נפ׳ כ״ח טבת תשס״ב – פנים שוחקות הראתה לכל עד סוף חייה, שנת מאה ושתיים, סעד הגישה לכל נצרך ועמוס עול, לב פתחה לכל, ולמשפחתה כפליים – Beloved Sister and Aunt – תנצב״ה.

Science is my shepherd, I shall not want. It maketh me to lie down in an in-a-door bed, that will fold away in the daytime, creating the illusion that we have a large apartment. It sweepeth my wife’s floors, washeth her dishes, ordereth her groceries, maintaineth 70 degrees inside the house, 45 degrees inside the iceless icebox, and 212 degrees on top of the electric stove. It furnisheth her with radio and tv music, salad recipes, quiz shows and the president’s message while she natcheth the scientific things hum & buzz. It restoreth her school girl complexion, waveth her hair, and maketh her seem altogether youthful.Meanwhile it leadeth me into strange paths of ethical conduct where, under the guise of *service", I can continue to fleece my fellow man... and make money, which I need on the first of the month to keep up the bluff that we are prosperous.Yea, though I walk through the valley cf the shadow of death, I will fear no evil, for I will have my tonsils, adenoids and vfldoform appendix removed ... For science is with me, its test tubes and laboratory findings, they comfort me. It prspareth a well-filled table before me, in the present of those who are less fortunate in the mad scramble for puce & power. It annotnterh my head with unolinet my cup runneth wef .Surely goodness and mercy shall follow me all the days of my life and I shall dwell on earth as long as I possibly can, and come to the end with an cvirwhklminq sense ct the emptiness of life, and I shall be filled with regrets forever.

כאשר חיים, איש ירושלים, התחיל להתלמד לשוט במים, הרטיב אצבעות וזרק ידים, צעק – "אוי לי, מים בעפעפים!" נתרעשו, עשו מחנום, הסתפקו מכל, חגרו מתנים, ומהרו להציל האיש חיים. בראותם שאין לדבר רגלים, חרו אף וטבלו חיים במים.

פעם אחת נסעתי למרחקים, על ימים עצומים וסוערים. האניה רוקדת על גבית הומות, רוח באה ומתחילה סוערת, מים מים בכל נע בכל זע. המלח הקצין קורא: "עבותיך קרע, קפצו בים, על גבי העצים שוטו!"

הוי, סבי, בהביטי עלי דמותך, רעד אחזני עלי אבדי אותך, וכמוצא שלל רב אשקיף על צורת הסב. ספג נספגת באוכלוסית עדן, ואני נכסף לשבת אתך בגן, לשמוע לקח טוב משפתים דובבות גדולות, ואף בשיח חולון, נעימות. לו ואדובב שפתיו ועוד אשמע דברי הסב!

כגלגל יתגלגל לפני הסופה, כרגב סופג אגלי טל, כן גויה תספה בהופיע סופה, כל גבר סופו בתחתית תל. אך לא ככה חוקי הרוח, ואכן ושכב החמר בארץ חדל, חתם הרוח כחרות עלי לוח, לנצח לא ישח, ומחנו לא ידל. ובכן – חנכה, הרוח מתחדש, ומכבי נשקף מתוך כל אש, לא אש תותח ולא אש הבערה, רק אש החכמה בנר התורה. נר חנוכה – לא לחיל זכרו, כי חבל על גבור נפל לקברו! ורק לזה ברוך זכר חשמנים – כי טהרו מקדש בעוז רוח קדים.

כשושנה בדרדרים כן רעיתי, כרועה בין העדרים שושנתי. נארה פרי שמחתנו צפינו לך, נגילה נא בנעורינו עודנו בך. שמש מתערפל, מתחשך גם נעלם, סמפון השמים הולך, מאניק דום. אוריך עלו על אורם, כלילת יופי, הן לי ישיגוך שבחים, משוש נפשי.

כתם זאטוט על לגבי שוכב, צמרו מהר, לגבי כואב. איני יודע מהו או מי, תמיד יכה על נשמתי. לא אדע שלוה, כי לבי חש. אימתי אדע? כחי תש! אתמול מצאתי את הגורם... על עלמה יפה לבי נוהם!