Speech
ברכה בשם האורחים
מורי ורבות׳, אף אני אענה כנגד המברכים, ובשם חברי מארצות הברית אני מכיר טובה לכולכם, שקיבלתם את פנינו והזמנתם אותנו להשתתף אתכם בדו־שיח זה. אבקש לפתוח בכמה מלים לכבוד האכסניה. כבוד הוא לנו, אנשי חו״ל, שאנחנו מתארחים אצלכם בקיבוץ נהדר זה, בנוף היפה והמרענן, יחד עם אנשי "תורה ועבודה", אנשים שהגשימו כמו־חייהם את החזיונות הנשגבים שכולנו חלמנו עליהם; אנשים שאנחנו, בני הגולה, מכירים אותם הן מקרוב והן מרחוק.אנחנו יודעים היטב את המבוכה בה נמצאת יהדות העולם, ואת הסכנות הצפויות לכולנו, הן במצב השורר בארץ, והן אצלנו בגולה. לא חסרות אצלנו בעיות. דווקא בימים אחרונים אלה, כשיצאנו מן הגולה, נתחדשו לנו בעיות פנימיות של שחיתות נוראה, וכדי בזיון וקצף. ליום׳יומיים, ננסה להיחלץ מהעומס של דאגות יום־יום ושל הדכאון הפסיכולוגי והמצוקה הרוחנית, שהם עניינא דיומא ושהם מתחדשים חדשים לבקרים. נישא עינינו אל כמה נושאים העומדים ברומו של עולם. הפרובלמות שנדון בהן בימים אלה, הן בעיקר עניני ם שבמחשבה, שברעיון, — כמו: משטר ההלכה בחברה רבת־הגוונים; אמונת חכמים, שהיא סוגיה קשה בשבילנו; על היחס בין האורתודוכסים ולא־אורתודוכסים בארץ, ולא רק בחו״ל, ועל אפשרות חידוש ויצירה בשטח של טקסים דתיים. אם כי הנושאים נראים במבט ראשון כתיאורטיים, אין זאת אומרת שהם סוגיות בחינת הלכתא למשיחתא, דברים שאין להם קשר לעלמא הדין.אדרבא, כל נושא ונושא שבחרנו בו, בהדרכת ידידנו בנימין, מגשר ומקשר את עולם המושגים הטהורים ועולם המעשה הגועש והרועש; המישור האינטלקטואלי והמישור הפרקטי והמעשי. הנושאים האלה עומדים ברומו של עולמנו, ועל־פי הטבע, הדברים יורדים מלמעלה למטח. הימים שאנחנו נקדיש לדיונים אלה, לוואי שירדו וייספגו לתוך חיינו היום־יומיים, גם כאשר כל אחד מאתנו ילך ויחזור לביתו ולעבודתו.כדרכם של תלמידי־חכמים, לא יהיה דו־שיח זה מתובל בנימוסים יותר מן המדה — עד כדי טשטוש הגבולין בין דעות נוגדות. אדרבא, בכדי שההתמודדות תביא לידי הבהרה והבנה, יש ונחריף את הגרסאות שלנו, ויש שמתוך שיחה ינסה מישהו להפוך את הקערה על פיה בכדי שאחר כך יוכל כל אחד לדוש בה כרצונו.8מכירים אנחנו, האחים מארצות הברית, את רב ערכם של בני השיחה שלנו מן הקיבוץ הדתי. כבר יצאו לכם מוניטין מאז זכינו להכיר אתכם, או פנים־אל־פנים או מתוך הכתב. אנחנו יודעים שבדרך כלל אתם זכית…