Speech
ד"ת לכבוד דודתי מרת מינדל עטרה תחי׳ (1994)
(1) במם׳ אבות סופ״ה, "בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". לכאורה התנא משמיענו שבן תשעים כבר אסם כחותיו, ובן מאה הוא "עובר בטל" (בטוי באידיש שודאי משנה זו היא המקור לו). (2) ואין זה אלא דבר תימה: הלא כל אלה הגילים שקדמו להם זכו ליחס של כבוד ונימוס, כג בן חמש למקרא, בן ארבעים לבינה וכדי, ולמה זה ישפך התנא רותחין על זקנים מופלגים? ולא עוד, אלא שיש לי מקורות להפריך מה שכתב התנא: א) מן התורה: על משה רבנו כתבה התורה, "לא כהתה עינו ולא נם לחה״ — ומשה היה אז כבר בן מאה ועשרים! ב) הנביא ישעיהו (ם״ה-כי): "כי הנער בן מאה שנים ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל״ — וכי יקוה "נער" להגיע לגיל מאה ולמות אחר שכבר "כאילו מת עבר ובטל מן העולם?" ומי יקלל אדם ש״חטא בן מאה" (דהיינו, שלא הגיע לגיל זה) אם בן המאה הוא "עובר בטל"?ג) ונוסף לעבר ונבואה על העתיד, יש לנו טקסט בהוה — הדודה מי נדל בעצמה שאנו חוגגים היום יום ההולדת המאה שלה: ב״ה, למרות חולשתה הגופנית, מוחה עז, זכרונה כ״בור סוד שאינו מאבד טיפה", וכחותיה השכליים בריאים עד להפליא. ועל כגון זו ייאמר שהיא "עובר בטל" וכמת תיחשב? אתמהה!אלא נראה שפשט זה שקבלנו כהנחה, ושהוא הפשט הסטנדרטי, אינו אלא טעות.התנא במשנתנו אמנם ממשיך למנות ולספור בכבוד גדול את מה שמאפיין —או, יותר טוב, מה שצריך לאפיין—כל גיל וגיל. בן חמש צריך ללמד חומש, ובן ארבעים מוכרח שיגיע לידי בינה, וכוי, וכך: בן תשעים לשוח, דהיינו, אחרי שעבר שנות השמונים שהם "גבורות", בהם יתפאר במזלו ששחק עליו ונתן לו אריכת ימים ושנים, מוכרח להגיע לידי תפיסת עולם שמכיר מרכזיותו של האלקים בעולם, שעלינו להשתחוות לפניו בכל עת ובכל שעה. (ואמנם, במקום אחר הארכתי להראות שזוהי הלכה בסוף מסכת תמיד ועיי ברא"ש שם, שההשתחווי• בסוף כל עבודה במקדש היא חלק אינטגרלי של העבודה עצמה, ו"בן תשעים לשוח" משמעותו הוא איפא: בן תשעים צריך להגיע לידי הכרה זו שכל החיים הם המשך אחד של עבודת ה׳ ועכשיו כשהוא מגיע לידי זקנה מופלגת עליו להשתחוות...ואכמ״ל).ובכן, הוא הדין ל״בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". דרך כלל, כל בשד ודם הוא בחינת "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", אינו יכול להמלט מעצם אשר למרות היותו "בריי• שפלה ואסלה", הכל בחייו סובב והולך סביב ה״אנכי" שלו, כאילו הוא עומד במרכז העולם, כאילו "אני ואפסי עו…