Almighty G‑d: do Thou send Thy blessings upon all those here gathered – them, their families, and all others everywhere associated with us in our sacred work. Give us the inspiration, encouragement, and vision to carry on our mission of rebuilding the Holy Land in the spirit of the Holy Torah. Bless with success, especially, our undertakings on behalf of the Jewish National Fund, whose purpose it is to reclaim the land promised to Abraham as the possession of Israel. For the J.N.F. and its tree-planting program symbolizes the confidence we, Thy children, have in the future of Thy land. Indeed, the tree is the symbol of our people. Our roots lie deep in sacred history: the Patriarchs and Matriarchs of Israel, the prophets and sages and rabbis who discoursed in it and about it. The trunk is our people as constituted at present – strong lines intertwined with weak, hard wood with soft, the enduring with the passing – but they are one, and their roots are holy. The branches of Israel are many. There is the proud branch of Torah, of scholarship and learning. There is the branch of worship – the synagogues where the worship of G‑d is carried on in our great tradition. There is the branch of charity and good deeds – of friendship for the lonely, medicine for the sick, assistance for the needy. And there is the branch of the reclamation of the Holy Land and the upbuilding of Zion and Jerusalem. We who are gathered at this Mizrachi Women J.N.F. luncheon are dedicated to the preservation and growth of that tree – its sacred roots, its vital trunk, and every one of its proud branches and twigs. O Creator of heaven and earth, who creates the fruit of the tree, may the tree of Israel indeed be an etz chayim, a tree of life. May it flourish, grow tall and luxuriant, and bear its precious fruit, speedily in our days, and let us say: Amen.

I am most grateful to all of you for according me the honor and privilege of installing the officers of the newly elected administration of our Naomi chapter of Mizrachi Women. Our women work so hard, and so competently throughout the year and are hardly ever acknowledged and publicly thanked, that I am truly glad that I can, on behalf of all of us, thank them at the very beginning of their terms! So great is our confidence in their talents and dedication that we know beforehand that, with the help of G-d, they will execute their tasks with loyalty and perseverance and all their efforts will prove eminently successful.It is, I believe, most appropriate that we of Naomi chapter are installing our new officers right after Shavuos when we read the Book of Ruth, of which one of the two major heroines Is: NAOMI. It was she who was the guidi and mentor of young Ruth, and she must have been a person of unusual qualities to have a daughter-in-law love her so. Not every mother-in-law receives such devotion... The secret of Naomi is her character, and the secret of her character is in her hame: NAOMI, which means pleasantness or sweetness. This too, in my very sincere opinion, Is the secret of what keeps us together here working fomthe cause of Mlzrachi Women.I must say that I have rarely met a group of sweeter and finer young women than here at Naomi. So convinced am^I of this, that I want to ins tai each of the officers and the committee heads with some verse from our TANACH which speaks of NOAM or pleasantness.THE WELCOME, MEMBERSHIP, AND CULTURAL COMMITTEESames:Your duty Is to greet newcomers and make them welcome, bring them in officially as members, and them provide them with a rich cultural program.This can only be done through NOAM, by attracting them with a pleasant greeting, and giving them a substantial, pleasing program. In the 27th chapter of Psalms we read of David’s great request — he asks that he be granted the privelege - "to behold the GRACIOUSNESS - NOAM -…

This is the second 80th birthday party of Mizrachi that I have been invited to attend. The first was in New York a few months ago, and the second is now, here in Jerusalem. Clearly, this is the more festive as well as the more authentic event, and I am honored to have been invited to address you on this occasion in the presence of so many dignitaries from Israel and overseas. Reaching gevurot is worthy of a happy celebration. An idea which was just a glint in the eyes of a few visionaries has become a reality which has had an enormous impact on religious Jewry, on the State of Israel, and on the world Jewish community. It is an occasion of gratitude to the Almighty that we can together commemorate this eightieth anniversary in the Holy City of Jerusalem. I shall not recount the triumphant achievements of Mizrachi in the course of the past eight decades. First, there are those here who can do that much better than I and out of a greater background of personal experience. Second, I do not see myself in the role of a cheerleader, and I do not think you invited me here for that purpose Finally, seif-gratulation is a luxury which we cannot afford when we are confronted with almost unprecedented challenges. Boasting of the past is usually the symptom of advanced age and the onset of senility. If we are vigorous, we must work to secure the future __ which alone can give meaning and continuity to the achievements of the past. -2- The truth is that underneath the thin veneer of festivity lies a reservoir of sadness, tension, worry, and foreboding appre- hension. There is angst and melancholy in the air generally in Israel because of events that do not require repetition by me. For Mizrachi, there is the awareness that it is today at a critical point in its history. Politically it has lost half of its parlia- mentary seats. Organizationally, it is in decline throughout the world. Some of us have begun to feel like vestiges of the past instead of harbingers of the future. Som…

א) השאלה נשאלת: מדוע חוגגים אנחנו שמונה ימים של שמחה זכר לחינוך המזבח ושיקום המקדש מחדש, אבל אין שום זכר חגיגי לבנינם המקורי בימי שלמה—האם אין בנין הבית החדש ע״י שלמה המלך חשוב לנו כחינוך הבית ע״י החשמונאים? התשובה: בנין חדש תמיד מלווה ע״י חוש של חידוש ואנרגיה של חלוציות, אבל לשקם מה שנבנה כבר אין לו אותה אווירה של גיל ושמחה ורגש של תרומה חדשה ונקייה. ועל כן מגיע שכר יתר למי שעמל בלי טובת חוש של עשייה מחדש וכויב) האורתודוכסיה המודרנית זקוקה לארגון הדוגל בשם א״י ומדינת ישראל עפ״י תורת ישראל, בלי להיות כעין סניף למפלגה דתית כלשהי, ארגון בו יש מקום לנצים ויונים גם יחד... לאלה הפועלים לחקיקה דתית ולאלה שאומרים דיינו... תנועה. לא מפלגה...ג) בפרשת וישלח — "וישאלהו האיש לאמר מה תבקש". האדמו״ר מקוצק באר: המלאך לימד ליוסף "לאמור" תמיד, לחזור ולשאול את עצמו "מה תבקש", מה המבוקש שלך בחייך עלי אדמות, לא להרשות אינטרסים קטנטנים להסיח דעתך מהמשימה הנשגבה של חייך, של מבוקשך. אם אנו נעשה חשבון ונשאל את עצמנו על המבוקש של חיינו אנו, נסיק שאי אפשר בלי להתחשב עם א״י... ולפיכך אנו מוכרחים לעשות כל מאמץ שאפשר לנו לבסס את תנועת המזרחי במדינתנו...ד) גמ׳ שבת דף כ״ד — מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון? ומסיק שם שמזכיר בהודאה. וקשה, למה לא שאלה הגמ׳ אותה שאלה לגבי פורים? אלא, שפורים מסמל לנו ההצלה מידי אויב שרצה לאבדנו גופנית, באופן גשמי, "להרוג להשמיד ולאבד" וכוי ולכן מובן מאליו שמזכירים נס פורים בברהמ״ז, אבל השאלה היא לגבי חנוכה שעניינה הצלה רוחנית וכוי כידוע, והתשובה היא לפענ״ד שא״א להודות על הצלה רוחנית בלי מעמד ובסיס גשמי, אין קיום לרוח בלי בסיס חזק ובריא של החומר. ולכן עלינו שנאספים כאן לשם שיקום המזרחי על איתנו, לאושש ולחזק את היסוד הפיננסי של התנועה ואז תוכל האידיאולוגיה שלנו להתקיים ולהתקבל...

FRIDAY, APRIL 24, 1998, ALG'EMEINER JOURNAL -B3- אלגעמיינער זשורנאל, פרייטיק, אפריל 24, 1998 -- Religious Zionism in the Diaspora, Excerpts front an address by Rabbi Norman Lamm at a Zionist conference in Jerusalem, by Rabbi Dr. Norman Lamm, President and Rosh Hayeshiva of Rabbi Elchanan Seminary, Yeshiva University.It is unfortunate that Minister Yaakov Neeman had to lecture earlier and was not able to appear on this panel. It would have been a pleasure for me to be associated with Dr. Yaakov Neeman. My surname Lamm, which means sheep, requires a shepherd, and I need a faithful shepherd (in Hebrew “faithful” - “neeman”), and he - Yaakov Neeman - is both a faithful shepherd (רועה) and a visionary (רואה).The topic assigned to me is “Mizrachi’s Role in the Diaspora.” I am no expert on the Diaspora as such. I am somewhat acquainted with the United States scene, and I therefore will speak on that. I must admit, however, that when I talk about America, it is to an extent as a synonym for the rest of the Diaspora.One more prefatory remark: I would not dare speak about the Israeli situation since you are at the front, in the midst of all that is happening. We Jews of the Diaspora, even though our heart is in the East (i.e., Israel), at the end of the day we stay in the Far West (i.e., overseas, in the United States), in peaceful and prosperous lands.For a number of years in the United States, there is a feeling of frustration and failure regarding Mizrachi. Partly it is the result of organizational and institutional reasons: Israel. In addition, there are also psychological and existential elements: confusion; embarrassment; ambivalence. We are in the midst of a major, disturbing identity crisis. As we go to sleep at night we ask ourselves: Who are the Mizrachi? What is Religious Zionism? Where is it leading? The answers are not easy.Permit me to make three points. First, we must know that we are not alone in our confusion. The political changes, the weak organization, th…

צר לי שידידנו השר פרוס׳ יעקב נאמן נאלץ להעדר ממושב זה של הכנס. בכלל, נח לי להיות כרוך אחר מר נאמן. שמי "לאם" פירושו צאן או כבש, מה שמאוד זקוק לרועה נאמן, ובפרט שהוא גם רועה נאמן, גם רואה נאמן. ובשם כולכם, הנני מאחל לו הצלחה בכל דרכיו. הוזמנתי להרצות בפניכם על תפקיד המזרחי בחו״ל, ובעיקר על הציונות הדתית בארה״ב. ואפילו לא הגבלתם אות׳ לחו״ל, לא הייתי מהין לדבר על המצב כאן בארץ כשאתם בחזית ובאמצע העניינים ואנחנו בני חו״ל, למרות שלגם במזרח, אנו "בסוף מערב", בארצות ההרווחה והשלווה. נודה על האמת. זה כמה שנים שגוברת עלינו תחושת נסיגה וכשילון, מקצתה על יסוד מרכיבים ארגוניים ומוסדיים, מקצתה פוליטית כאשר אנו מודעים לשינויים רדיקליים שחלו במדיניות המפד״ל בארץ, ומקצתה תופעות פסיכולוגיות וקיומיות. בלבול ומבוכה, תימהון לבב, אמביוולנטיו-ת ואי־בהירות כללית-הם מנת חלקנו כאשר על משכבנו• בלילות אנו שואלים את עצמנו: מ׳ אתה המזרחי, מהי הציונות הדתית, לאן פנינו מועדות? והתשובות לא קלות. איך נטפל במשבר זה של זהות פונדמנטאלית? ואיר עלינו לתפקד? נציג שלש נקודות: ראשית, אנחנו לא גלמודים במבוכתנו. התמורות הפוליטיות, החולשות האירגוניות, ההיסוסים הפסיכולוגיים והספקות האכזיסטנציאל״ם הם נחלת כל העולם המערבי המפותח־־ואול׳ גם חלקים חשובים של ה״עולם השלישי״־-בשנים אלה של חתימת המאה העשרים. האם יש תנועה ציונית אחרת שאינה דואגת אותה דאגה, שאינה סובלת מאותה חולשה? יתר על כן, ספקות ופקפוקים יסודיים אלה וכיוצא בהם הם בעיקר אופייניים לכל גישה מתונה, לכל מי שדוגל ב״דרך האמצעי" שהתווה לנו הרמב״ם. כל זה בהחלט אינו חדש דווקא לתנועת המזרחי. כבר לפני כמאה שנים, כתב הרב יצחק ניסנבוים, מגדול׳ מנהיגי המזרחי, את הדברים האלה: "אנחנו הציוניים החרדיים [בלשוננו היום: הדתיים] נמצאים בין הפטיש והסדן. אין אנו יכולים ואיננו חפצים לוותר על אות אחת שבתורתנו, ולא על סעיף אחד שבציונות". והרב מאיר ברלין התלונן: "אנחנו המזרחיים נמצאים במצב הבלתי־נעים לעמוד בין שתי החזיתות". המחלה היא ישנה, ולפיכך אין להרשות לרגשות כאלה להטיל אימתם עלינו. 1 fe:mizrachi.dgs-12/26/97 שנית, פרדוכס מעניין, כמעט אבסורד־־רגש זה של כישלון גובר עלינו בו בזמן שבארץ הציונות הדתית חדרה לשכבות החברה הישראלית שהיו אטומות וסגורות לנו עד הנה- לצה״ל, לעולם האקדמ…

היום הוא יום ראשון של חנוכה, וראוי אפוא להעיר הערה קלה על טיב חג האורים כהקדמה לדבריי. תמיד השתוממתי: מדוע כל החגיגיות וריבוי הטקסים, כל ההתעסקות הזאת, מסביב לזיכרון חנוכת בית המקדש ע״י החשמונאים – שבעצם הם רק הקימו מחדש מה שהיה קיים כבר – ואנו כמעט מעלימים עין לגמרי מאותו מקדש שנבנה מלכתחילה ע״י שלמה המלך? שמונה ימים אנו מקדישים לשיקום, ואפילו לא יום אחד לעצם הבנייה! הייתכן? – והתשובה פשוטה: אמנם כך הוא טבע הדברים. כשמנסים לבנות מחדש מה שנעשה כבר מקדמת דנא, לשקם היכל שנבנה ונחרב, העבודה יותר קשה, המאמץ יותר מייגע, הניסיון הוא ללא השראה וללא אומץ, ללא דרמה וללא התעלות הנפש והתרוממות הלב, ונעדרים ההמונים המשמיעים תרועות־הידד ומחיאות כפיים. בלשון חז״ל (יומא כ״ט:) "מיגמר בעתיקתא קשה מחדתא" – הישן קשה מן החדש. אבל – דווקא בגין הקושי והעדר ההתעודדות מבחוץ, יש לעבודת השיקום והשחזור זכות יתירה וכבוד מיוחד. מה שעשו החשמונאים לשקם את המקדש ולשחזר את המזבח דרש מהם יותר כוח מוסרי, יותר שאר־רוח, יותר גבורה פנימית, ממה שנדרש משלמה המלך כשבנה את הבית לראשונה. ועל כן קבעה ההלכה שמונה ימים לחנוכת המקדש ע״י החשמונאים, וכמעט ללא זכר למעשה שלמה. – וכשרון נפלא זה של התחדשות הוא שצריך לעמוד לנו כעת, אחרי מאה שנים של בניין וניצחון, של קשיים ובעיות, של חורבן ותקומה. זהו האתגר שלנו: לבנות מחדש בהתאם לתנאי־חיים חדשים, למציאות חדשה. אם הקונגרס הראשון הפך לדבר שבאגדה בגלל החידוש המקסים שבו, אז הקונגרס הנוכחי צריך להתמסר – על־ידי עבודת ההתחדשות – לשקם את התנועה הציונית כך שתהיה בת־קיימא ובעלת השפעה יצירתית במערכת הנושאים הפרובלמטיים שהם עומס דורנו. – בכדי שהתנועה הציונית תצליח במשימתה, עליה לגשת לעבודתה ברגש של צניעות, כלומר, להכיר שאין היא הגורם היחידי בקביעת גורלה של האומה. אם היא רוצה למצוא דרך סלולה במציאות חדשה זו, עליה להתמקד במספר מצומצם של מטרות ולא לחבוק זרועות־עולם, לא לבלוע את הכל. – התנועה הציונית היא לא המדינה. היא לא כל העם היהודי. עליה לקדם את האינטרסים של המדינה והעם כמיטב יכולתה – אבל לא להסתבך בדברים שהיא לא מומחית בהם ושבסופו של דבר תפסיד הרבה יותר ממה שתרוויח, ותוסיף עוד קיסמים למדורת המחלוקת שפוקדת אותנו. היא כן מומחית בבניין הארץ ובעלייה, ועליה להמשיך ולתרום לתחומים חיונ…

My remarks this evening will revolve around three items: Morale, Mafdal, and Morals. The first theme is that of Morale – a not unimportant ingredient n the success or failure of any organization or institution. We of the RZA (Religious Zionists of America) – as well as other notable organizations of kindred ideology, such as the Orthodox Union, the Rabbinical Council of America, the various alumni groups of Yeshiva University, and all those individuals who are generally committed to the platform of Modem or Centrist Orthodoxy – are beset by a depressing sense of isolation and defeat.It is true that the Mafdal, which is so tightly bound up with Mizrachi and hence with the RZA, has lost a significant number of Knesset seats, and that all Modem Orthodox and Torah Umadda-related institutions are under pressure from within and from without. We feel intuitively that we are losing on the demographic front, and we face constant aggressiveness on the part of both a rather broad coalition of left leaning liberal groups and a triumphalist right wing.But we must not give in to such a debilitating pessimism. I fear that such a dour view of our future can become a self-fulfilling prophecy.But even if there are problems of various sorts that beset us, fear and pessimism unto despair are misplaced. We should not judge the power of an idea by the number of votes in a political body—and Mizrachi embodies a great and even sublime ideaPermit me to share with you something I mentioned last night, at the Annual Hanukkah Dinner of Yeshiva University.Do not be impressed by numbers, and do.not be depressed by minority status. At the very beginning of our history׳, inscribed in the birth certificate of Israel, the Almighty told us clearly: סי^^ס סכל העמים ח11)ק ה׳ 3(0 [י^חר if?—ב;ם כי אתם המעט מכל העמים“Not because you are the most numerous of the nations did the Lord desire you and choose you, because you are the fewest among the nations ” And in the Prophetic period, amongst Jews, Jewish …

1) ST: “Keynote” – קינות on Hanukkah? 2) Congratulations to Kraus/Ganchrow – new spirit, vigor, energy; Y. Friedman. 3) Past week spoke to distinguished philanthropist/leader: what organizations do I think are needed critically? I: YU, OU, RZA-Mizrachi (and related – RCA, Wom) = Education, Synagogues, Israel. Our mutual obligation = work together, coordinate. Our record so far: dismal, must improve. Scandalous that leaders of Modern Orthodoxy never meet. 4) I know we are all concerned: death of leaders – Burg, Raphael, Warhaftig, Hammer in Israel; The Rav, R. Fasman, Dolgin, Green in USA. יתומים – James Reston (re: Churchill’s death) “After the Age of Giants”… But keep up optimism despite gaps. YU: Rav passed away; I decided: group of small souls = great one in aggregate. So – now: new/young. חיי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו, ותשב יצחק עם באר לחי ראי – Q: What was Isaac doing there? A: Hagar… Even after age of giants, people of lesser stature can grow into greatness if they accept extra portion of responsibility. 5) RZA/NRP – מפלגה/תנועה – It took responsibility, skill, courage for American Mizrachi to set out on independent path, yet maintain excellent relations with Mafdal. Cutting umbilical cord means independent but still mother-baby relationship. 6) Means high-level cooperation with Mafdal, but Israeli politics shouldn’t commit us. Why? Because we live here, not there; because our duty = spiritual, not political; and because we do not really understand Israeli politics from a distance (ST: genie, bridge Hawaii, politics Israel). 7) Rav on Berakhot 12a – כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו, שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. We = uncertain dawn/dusk; so must cover both – אמת ואמונה. There are those – we in high danger – need אמונה: faith we will prevail, that State of Israel will prevail over enemies, that Europe will ultimately recognize, as does USA, threat of Islamic terrorism; that Israel itself will be ready for תשוב…