Home Home / Preparation for Emunah Vesafek (1969)

Note

April 1969

Preparation for Emunah Vesafek (1969)

General Jewish Thought
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

הל' תשובה - פ"א פ"ב וריש פ"ג (1969)

I. ה"א – 3 opinions on halakhic category of T. a) Ramban – T itself a מצוה... b) R. Jonah – no such מצוה at all – לא תשובה ולא ודוי only a רשות. c) Maimonides – ודוי a מצוה if one is ____ to T. II. ה"א – חטאתי עויתי פשעתי – in according severity: חטא – as שוגג – sacrifice only to this ___ מעשה _____... עויתי – ____ by יצה"ר. Tho knows wrong. פשעת. III. ה"א – _____ מחויב מיתת ב"ד ומלקות וכו' – both מיתה + מלקות = מיתה... Purpose capital pun't: למען ישמעו (deterrent); ובערת
General Jewish Thought

Outline

הלכות דעות (1959)

מנין המצוות. 1. להדמות בדרכיו. מצוה זו יסודה במושג של צלם אלקים, שמכיון שיש איזה דמיון בין היוצר ליצור, עלינו למלא ולהשיג את הדמיון הזה עד סופו. 2. שם. כמו שנראה להלן, התפתחות אפיו של אדם אמנם תלויה סו"ס באפיו של הא-ל. וא"כ, שיפור אפיו זה של האדם, יותר ממה שהיא מצוה בעלמא, היא שאיפה טבעית של היצור להדמות ליוצר. אולם בכדי להשיג את התכונות האלקיות האלה, על אדם תחילה להכיר את האלקים ואת תכונותיו. נמצא שרק ע"י ההכרה יכולים להגיע לידי תכונותיו.
General Jewish Thought

Article

חוצפא (1957)

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא" (סוטה מ״ט:) – בימי משבר אלה רווחה החוצפא על פני כל התבל, וכמעט שאין להימלט ממנה. ביחסי בנים להורים – תמצא חוצפא. תחקור במצב חיי הנישואין – תמצאנה שוב. תרצה לעמוד על טיב היחסים בין תלמיד למורה – שוב חוצפא. תבדוק במשרדי החוץ של אומות העולם – פי שבעה. כאוויר מרעיל הנכנס לכל פינה במוסדות, כן התכונה הזאת. העולם סובל משגשוג החוצפא, וכחולה הקורא לרופא להבריאו ממחלתו, כן העולם מאזין ומקשיב להד עקבותיו של משיח שיביא תרופה למכת מדינה זו. ומה טיבה של חוצפא זו? "אמר רב ששת: חוצפא מלכותא בלא תגא היא" (סנהדרין ק"ה) – מלכות בלי כתר, שלטון בלי סמכות, אדנות חסרת עדינות, רשות בלי רשות. עני גאה ועבד המושל – זוהי הגדרה שלילית: חוסר הזכות והזיווג, היעדר ההוד וההדר. תופעה זו אינה נעימה. כשתכנה מישהו "חוצפאי" – גזרת עליו את דינו לרעה. אך יש בה גם צד חיובי. בלתי נעימה – אך לא תמיד בלתי רצויה. חז"ל דרשו לשבח את ישראל: "שלושה חצופין הם – בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל" (שמות רבה פמ"ב). יש שחוצפא שומרת על היחיד. יש שהיא מגן על חיי הכלל. יש ובה משתקפת נאמנות והתמסרות לערכי נצח. החוצפא אינה מדרכי הנימוס, הם שונים בתכלית. הנימוס דורש סבלנות, פשרנות, ותרנות; החוצפא – עקשנות, עזות, קיצוניות. הנימוס מיוסד על מידת השלום; החוצפא – נחצבה מצור הדין. וקיום האמת דורש את שניהם – השלום והדין. יחסר האחד מהם – והאמת כסומה באחת מעיניה. משה רבנו ירד מהר סיני ומצא את ישראל בעוון. מה עשה? "ויחר אף משה, וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" – חוצפא שאין כמותה: שבר את הלוחות, מעשה אלקים, מתוך כעס, והקב"ה אומר לו: "יישר כחך ששיברת" (שבת פ"ז). כמה חשובה חוצפא כזו! מרדכי היהודי התעקש וסירב להשתחוות להמן – את כל עמו העמיד בסכנה כדי לשמור על טהרת האמונה. ומה רבה חוצפא זו! אי שם באיי הים – יהודי בודד עם משפחתו, שומר מצוות ומסרב להתבולל בין הגויים – חוצפא זו שומרת על קיום האומה. לפני תשע שנים התקיימה ישיבה בתל אביב – נציגי היישוב היהודי בפלשתינה עמדו בפני סכנה מצד מדינות ערב. שר החוץ הבריטי שנא אותם שנאת מוות. מזכיר המדינה האמריקאי הזהיר בעקיפין – ובכל זאת נמנו וגמרו, ופה אחד הכריזו על עצמאותה של מדינת ישראל. חוצפא כזו חוזרת בפרשת עזה–עקבה – חוצפא כלפי דעת הקהל העולמית. ובלעדי חוצפא זו…
General Jewish Thought