Home Home / Perek Chapter 5 (1993)

Outline

August 8, 1993

Perek Chapter 5 (1993)

Bereishit Pirkei Avot General Jewish Thought
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

Talk on Avot Chapter 5 in Sackett Lake (2000)

משנה א' – בעשרה מאמרות נברא העולם. המאמר העשירי? רוב מפרשים: "בראשית" מאמר הוא. אבל יש (אדר"נ נ"ב פרק ל"ו) שהמאמר העשירי = "ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו." מדוע לא טוב היות האדם לבדו? מדוע נברא כיצור חברתי? א) לטובתו, להגן עליו מפני סכנות מבחוץ. שלמה: "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול השני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם:
Bereishit Pirkei Avot General Jewish Thought

Outline

אבות פרק חמישי (2004)

משנה א׳ – בעשרה מאמרות וכו׳ – הקושיא שישנם במעשה בראשית רק תשעה מ אמרות ("ויאמר". הגמ׳ בר״ה – בראשית נמי מאמר הוא. אבל בארדר״נ – ה"ויאמר" העשירי הוא לאחר שבעת הימים הראשונים – והוא הפסוק "ואמר אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו". ט׳ הראשונים הם "כי טוב" כי כולם בדבר ה׳ ואין "דעת אחרת" מעורב בהם – אבל העשירי נוגע לאדם שיש לו רצון משלו, ואז אמר ה׳ לא טוב שהאדם יסבול מבדידות. אבל לענ״ד זה לא אומר שההשגחה העליונה דאגה רק למצב האמוציונאלי של האדם – על הסבל של בדידותו – אלא גם על פן רוחני. וזה – לפי חידושו של ר׳ יעקב צבי מעקלענבורג על "ויאמר אלוקים יהי אור וירא אלוקים את האור כי טוב״ – שה׳ המציא את האור (״וירא״ = הראה, המציא) בגלל שהוא, הי, הוא טוב – שעיקר תכלית ה״טוב" הוא לתת, להמציא. כשהאדם היה יחיד בעולמו לא היה למי לתת – לבטא טובתו. שלשה דברים שבין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם – מה הפשר של ההשוואה בין שתי דמויות תנכיות שלכאורה אין להן קשר? וכן הגמ׳ בפרק החלק סנהדרין ק״ו ע״ב – המין ורבי חנינא, ע״ש. אלא שכל האזכורים על בלעם בהקשר זה כוונתם לאותו האיש – וכל אלה הם בתור code וכהתיזה של ספרו של פרופ׳ שטראוס – Persecution and the Art of Writing.
Bereishit Pirkei Avot General Jewish Thought

Note

אבות פרק חמישי, משנה א (1999)

בעשרה מאמרות נברא העולם וכו׳. עי׳ רש״י וכן בשאר הראשונים, שאמנם יש רק תשעה מאמרות, דהיינו "ויאמר", בין בראשית ל"ויכלו", אבל המשנה כוללת גם "בראשית" תוך מנין עשרה המאמרות. וז״ל הגמ׳ בר״ה לב ע״א — "רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו — ויאמר — (ויאמר) דבראשית תשעה הוו! — בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב (תהלים לג) בדבר ה׳ שמים נעשו." ורש״י שם פירש — "ואע״ג דלא כתיב ביה ויאמר יהי שמים — כמאן דכתיב דמי, דבאמירה נמי איברי ולא בידים, דכתיב, בדבר ה׳ שמים נעשו."אולם למרבה הפלא, משנה זו מובאה באדר״נ נוסחא ב׳ פרק ל״ו, ואין שם שום זכר ל״בראשית" כמאמר מן העשרה, ובמקומו — ״ויאמר אלקים לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב׳ י״ח).מזה משמע שהממד החברתי של האנושיות אינו רק פרט אחד בהתפתחות העולם מאז יצירת האדם, אלא שזה טבוע בעצם מהות בריאת העולם, ששלילת הבדידות וחיוב היחסים בין אדם לחברו הם חלק אינטגרלי של העולם מאז יצירתו ע״י השי״ת.
Bereishit Pirkei Avot General Jewish Thought