Home Home / Jacob As Educator (1989)

Article

January 1989

Jacob As Educator (1989)

Vayetze Jewish Education
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

Education as a Mitzvah (2000)

Ed=cemntd to foundtn of Judaism: ות״ת כנגד כולם... RHV; Mitzvot=branches of Tor. Even Hasdim: ST אבני נזר—I’d rather die fr Irnng than fr nt IrnngTrad—many evaluatns of Tor vs other values: TuM... But tod: focus on: לימוד או ידיעה?If choice: BIU Responsa chip in brain/work... which?Philos'c underpinngs־^ Judaism vs Hellenism Jewish struggl vs Greeks—nt only bttl-fld (we won), But also realm ideas/values, many consqncsScholars: Plato: Being>Becomg.Judaism: Becomg> BeingSo: Greeks: Knowldg>studying/learnng;Jsm: actv procss/exprnc LRNNG>passv knwldg. Or: Becomg> Being, Passion f Lrnng trumps knowingSo: ת" ח, not חכם...THUS: ידיעה<לימוד... SO: לפום צערא אגרא..ST RAV: "cn sell y Bklyn Brdge .. wht d YOU thnk?רמב"ם־ח' פרקים: החסיד המעולה/הכובש את יצרו=|| :I>500 yrs ago, Rlsr Isserlin (תרומת הדשן)—rich stdts invntd revolvg table.books... Isserlin objected:אותם הבחורים העשירים המפונקים...לא טוב הם עושים. אדרבה, כשמבקשים אחר הספר ובא לו בטורח גדול זכור באותו מעשה מה שרוצה ללמודSo: ST: גר"א, גר"ח, ר' זעלמעלע...not accpt anglic helpשאם כ• נכונים דבריהם . . .לא יתרצה לקבל תורה אפי היא אמת אם לא עמל בה בעצמו עד שהגיע להבנה נכונהSurprsng Result: Greeks—favord adult ed>childrn... Thus: ch’s ed left t slaves—פדגוג. ..Jsm: process starts early. .nt slave bt רב=Master!Rambam I - 3 Halakhot הלי ת"ת dedcatd ed of ch, only thn. כשם שמצוה עליו ללמד את בנו כך הוא מצוה...ללמוד עצמוI hope this day=spur to both LRNNG +BECOMING--bth f our ch & ourselves--all year long
Jewish Education

Speech

The Challenges of Jewish Education in the 80s (1979)

Any discussion of Jewish education in the coming decade stands to benefit much from Dean Henchey's cogent analysis of the general educational scene. Because Jews do not live in a vacuum, or even – in the open, democratic, and pluralistic society of North America – in hermetically sealed enclaves, what he has to say about the contours of society as they are beginning to emerge for the 1980s must clearly enrich any analyses and prescriptions that we may offer for Jewish education in particular. However, because of the peculiar nature of our community and our concerns, our focus must simultaneously be somewhat narrower and somewhat broader. It must be narrower, because as a minority (irrespective of the degree of our creativity) we are bound to operate within the social parameters, communal structures, and cultural paradigms which our whole society sets for us. Perhaps it would be more courageous to speak of rejecting these structures and paradigms and reaching out boldly for something radically different. But realistically, that will not happen, certainly not when one considers how intimately and intricately North American Jewry is tied in with the mainstream of Western civilization and, even more, with the cutting edge of its most progressive elements. The best we can do — and this must never be denigrated — is to seek out creatively those nooks and crannies within these structures which we consider more amenable to Jewish development, more accessible to Jewish aspiration, and more compatible with Jewish values and principles. It is here that collective innovation is possible for us. Our focus must be broader because our educational concerns embrace not only the transmission of knowledge — of the cognitive and abstract elements of culture per se — but the whole gamut of Torah, which is as broad as life itself. For the Jewish educator, character and religious conduct and morality are not merely the consequences of education, but the very substance and stuff of educat…
Jewish Education

Article

יעקב אבינו כמחניך לנשיו (1989)

יעקב אבינו, לאחר ארבע־עשרה שנות עבודה בבית לבן, עת נולדו לו אחד־עשר בנים ובת, מחליט לעזוב ולשוב למולדתו. לבן מנסה לעכבו, אך יעקב נחוש – והוא קושר את ההחלטה ללידת יוסף: “ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי” (בראשית ל:כה). מדוע דווקא לידת יוסף מהווה את נקודת המפנה? הרי אם יעקב ידע שעתיד להעמיד י"ב שבטים, מדוע לא חיכה לבנימין? התשובה המוצעת כאן היא שיותר מהחוזה עם לבן או מיעד י"ב השבטים, יעקב ביקש להשלימם ולחנך את נשיו – בנות לבן – לאמונה טהורה. לאה ורחל גדלו באווירה אלילית, ויעקב הבין שתפקידו אינו רק לפרנס ולהגן, אלא להיות להן גם מורה ומדריך. ככל ששהו עוד בבית לבן, גבר הסיכון שיספגו מחדש את התרבות האלילית שספגו בילדותן. לפיכך, עליו לעקור ולהבריחן משם. הקושי היה עצום: שתי נשים שונות, שתי נפשות שיש לחנך, ושני קצבים רוחניים. יעקב חווה בכך את הקושי הידוע לכל מחנך – שכל תלמיד שונה מחברו. הדבר החריף כיוון שחינוכן לא הוגבל ל"שיעור" אלא היה אורח חיים מתמיד. כיצד נוכל להבחין בהתפתחותן הרוחנית של נשי יעקב? באמצעות השמות שנתנו לבניהן – ובעיקר, איזו התייחסות יש בהן לשם ה'. שם "אלקים" יכול להיות קודש או חול, תלוי בהקשר; לעומתו, שם הוי׳ הוא תמיד קודש, ומסמל קשר אישי, עמוק וחסדי עם הבורא. לאה, עם לידת ראובן ושמעון, מזכירה את שם הוי׳ – סימן להכרה דתית עמוקה. אך בלידת לוי אין שם שמים – אולי רפוייה באמונה, אולי הנושא – אהבת אישה לבעלה – אינו תלוי בה'. אולם בלידת יהודה חוזר שם הוי׳ – "הפעם אודה את ה'" – ביטוי לשיא רוחני. בהמשך, עם לידת בני השפחות (גד, אשר), שם שמים אינו נזכר כלל. בלידת יששכר וזבולון – חוזר השם "אלקים", אך לא שם הוי׳ – אולי בשל נסיגה באמונה. רחל, לעומת זאת, מתפתחת באיטיות. בבני בלהה היא מזכירה רק את שם "אלקים". רק בלידת יוסף נאמר “ויזכור אלקים את רחל” – וגם רחל עצמה משתמשת בשם "אלקים", ולא בשם הוי׳. אך יעקב, החכם הרוחני, מבחין שבבחירת שמה של רחל לבנה – יוסף – טמונה קפיצה משמעותית: היא מבטאת אמונה חדשה, התחזקות פנימית – והיא נעשתה ב"אתערותא דלתתא", מתוך התעוררות פנימית של רחל עצמה. מכאן, שהגיעה לרמה הרוחנית המצופה. באותה שעה, לאה – שהגיעה לשיא בלידת יהודה – מתחילה להיחלש, וניכרת ירידה בשם אלקים במקום שם הוי׳. יעקב הבין שאם תישאר עוד …
Vayetze Jewish Education