Speech
נאום סיום 5 (2000)
תלמידים ותלמידות היקרים: היום אתם מסיימים, באופן רשמי, את לימודיכם בישיבה אוניברסיטה, אם לשלש־ארבע־או יותר שנים. בתקופה קצרה זו, ניתנה לכם ההזדמנות לטבול במים האדירים של תורה ומדע. מסרנו לכם את הכלים ליצור לכם קריירה הגונה ומוצלחת, וגם חיים ברמה גבוהה של חוכמה ויראת שמים. בקיצור: צירוף של תורה ומדע, של גשמיות ורוחניות. לא דבר קל הוא, ומעתה החובה שומה עליכם לפתח, להרחיב, ולהעמיק ידיעותיכם בשני העולמות שהנחלנו לכם. – אבל בדברי ברכה ופרידה אלה, ברצוני להתמקד לא על כמות המסכתות או הקורסים שהשגתם, אלא של מה שהוא עומד מאחריהם, מה שהוא מבעד לחכמות העולם ואף בבסיסו של התורה שלמדתם. כוונתי – לפיתוח המידות, לתכונות האצילות, ל״דרך ארץ״. – חז״ל הורו לנו, ״דרך ארץ קדמה לתורה״ והאדמו״ר מקוצק הסביר: כמו שיש לספר הקדמה, ואם רצונך לדעת טיב התוכן, אתה קורא את ההקדמה ומתוכה אתה יכול לדעת מהו התוכן. כמו כן, אם אתה תוהה על קנקנו של יהודי ורוצה לדעת מה טיבו של תורתו של אדם זה, תסתכל בהתנהגותו, בדרך־ארץ שלו, ומזה תוכל לדעת האם הוא איש אמת או רמאי, איש תרבות או פרוע, אדם נבון או שוטה, יהודי כנה וישר, או מי שרק מתחפש כיהודי וביסודו הוא עיקש ומושחת. – רבות סבלנו – כיהודים, כשומרי מצווה – מאלה שלא למדו ולא החזיקו בעקרון יסודי זה שהוא עיקר היהדות. – כשאתם עומדים על הסף של פרידה מבית אולפנא שלנו, חשוב הוא להגות בסוגיא זו. צרור מאמרים תמצאו באמתחותיכם ששמעתם בשיעוריכם: – ואהבת לרעך כמוך (קדושים) – לא המדרש העיקר אלא המעשה (אבות) – לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות (בראשית רבה) – חמש מעשרת הדברות מכוונות למצוות באל״ח (יתרו, ואתחנן) – יש נבל ברשות התורה (רמב״ן) – "ואהבת את ה׳ אלקיך" – שיהא שם שמים מתאהב על ידך (ספרי) – וכן הלאה. – בקיצור: עליכם מוטלת האחריות להתנהג בכל מישורי החיים – בבית ובמשפחה, במסחר ובמקצוע, באוניברסיטה ובבורסה, בחדר ובציבור – כיהודים כנים, כאנשים ונשים הגונים ובעלי דרך ארץ. "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי". ויש שם מיוחד להתנהגות זאת במסורתנו: "קידוש שם שמים" – ולא חלילה חילול השם. – לא באתי להגיד לכם חידושים, ולא ללמד לכם פרשה חמורה בתורת המידות של היהדות. באתי רק לעורר, להזכיר, ולבקש מכם שתתנהגו לאורך כל העתיד, עד מאה ועשרים שנה, באופן שיפיק אור זך וטהור על ישיבתנו…
