Home Home / 68th Annual Commencement (1999)

Speech

May 26, 1999

68th Annual Commencement (1999)

Yeshiva University Jewish Unity
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Speech

YU/Stamford, Conn. Convocation in honor of Rabbi Joseph Ehrenkranz (1987)

My pleasure in addressing you at this occasion is enhanced by my personal friendship for "Rabbi Joe" Ehrenkranz. We first met when I a High School freshman... Was a different world then: Hardware = hammers and wrenches; Software = not in dictionary; To Be Gay = to be happy; Grass = something you mowed; Coke = something you drank; Pot = something you cooked in; Reagan = an actor, not a President; North = a direction, not a lieutenant colonel — although in both instances magnetic...During all these historical, societal, cultural changes, he has remained essentially the same in his personality, character, and values.Permit me a few remarks on the crisis of our people in our times. In two days — Shiva Asar be'Tammuz, initiating "Three Weeks" of mourning, culminating in Tisha be'Av — destruction of two Temples, First in 568 BCE; Second Commonwealth came to end in 70 CE. (importance of Temples in national Jewish life). Since 1948, our era often referred to as ThirdCommonwealth.Why the Destructions? Rabbis of Talmud (Yoma 49a) probed beyond obvious military, political, and economic factors and located basic problem in realm of morality. In each case, moral fiber of people was weakened beyond repair, but each had a different moral cause that precipitated the churban. First Temple — avodah zarah, idolatry. Second — sin'at chinam... And they proved to be historically correct and morally insightful and relevant. But — also scary! Reason? — because my analysis of events and intuition into our current predicament leads me to frightening thought that we are today guilty of both: I am gripped by the fear, danger, and scandal that we may be responsible for both idoaltry and baeless haterd!Fist is avodah zarah, the paganisn of modernism. We have assimilated not only into the common ignorance of Jewish sources, texts, and faith; we haver also worshipped at the shrines of contemporary idolatry. Consider them well. For instance, what Frances Bacon called "the idols of the market place…
Three Weeks & Tisha B'Av Yeshiva University Jewish Unity

Speech

Commencement Address (1990)

It is an established custom at this university that, at commencement, the President addresses a few brief remarks to the graduates of the undergraduate colleges. I shall therefore proceed to do so, and then share with the rest of you, in a sentence or two, the gist of my message. תלמידים ותלמידות יקרים, למדתם אצלנו כמה שנים גם תורה וגם מדע, ועכשיו הגעתם להיכל הכבוד של לימודיכם. למעט שזה קשה עליי, מפני דרישתכם, תרשו לי לתת לכם מתנה – עצה אחת שתועיל לכם כשאתם עומדים על סף הכניסה לעולם הגדול. עצתי היא – שתלמדו היטב היטב את מלאכת קביעת הזמנים ללימודיכם. חכמי התלמוד מודיעים לנו שכשאדם נפטר מן העולם, מעמידים אותו לפני כיסא של מעלה ושואלים אותו כמה שאלות לקבלת הדין, ואחת מהן היא: "קבעת עתים לתורה?" הדרך הכללית להבין את השאלה היא אם למדנו תורה לפי קצב מסוים, לפי סדר כלשהו. אך אחד מגדולי המפרשים – גדול במלכותו כהילל הנשיא, כעל הפר "מפני שהם מפליאים" – אמר שיש לפרש את המילה "קבע" לא לפי לשון חכמים, אלא לפי לשון מקרא. בלשון מקרא יש למילה "קבע" משמעות אחרת לגמרי – לפידושו: לקפח, לגזול, ליטול בכוח. וכדברי הנביא מלאכי: "היקבע אדם אלוקים כי אתם קובעים אותי." נמצא שאם נשתמש בלשון מקרא, המשמעות שתישאל לכל אחד ואחת מאיתנו לעשרים שנה מהיום היא: האם גזלת זמן לתורה? כיוון שמעשית כשאתם עולים למקצוע כלשהו, תתחילו להתעסק בכל מיני דברים, עמוסים בהתחייבויות שונות ומשונות, ללא פנאי אפילו לנשימה קלה. לתורה זמן אתם תמצאו? לכן, מעצם מציאותכם כאן: תקבעו לתורה עתים – חצי שעה כאן, רבע שעה שם – ללמוד משנה, לעיין בפרשנות, ללמוד על נושא מעולם הגמרא. ואם אין לכם פנאי לקבוע עתים לתורה כפי לשון חכמים – תעשו את זה כפי לשון מקרא: תגזלו לתורה זמן! תלמדו, תקשיבו לדברים שעולים מתוך התורה ומעמיקים בלבכם.
Yeshiva University

Speech

נאום סיום 1 (1992)

קשה עלי פרידתכם. במסיבה זו, טקס של פרידתכם מישיבתנו, קבלו־נא את ברכתי הלבבית, ותרשו לי גם לומר מלים ספורות של עצה טובה. דיברתי עד כה על ערכים ותפקידם באופן כללי. עכשיו אבקש להתמקד בערך אחד ומיוחד, שלדעתי הוא מן החשובים ביותר בכל היהדות – וזהו: צדקה. איני מתכוון לצדקה הרגילה לעניים וכדומה, כי יודע אני שאין אתם זקוקים לעידוד ממני על כך. איני מתכוון אפילו לצדקה לישיבתנו – אף כי הרעיון אינו רע בעיניי... – כוונתי היא לפסוק בישעיהו (ס״ג:א) כפי שנדרש על ידי חז״ל: "אני מדבר בצדקה, רב להושיע". וחכמי המדרש שואלים: באיזו צדקה? ומציעים שלוש תשובות בפתיחתא לרות רבה: – הראשונה: "בצדקה שעשיתם את עולמי – שאילו לא קיבלתם את תורתי, כבר היה העולם מתמוגג והולך". כשאנו מקבלים את התורה בכל לבבנו ובכל נפשנו – אנו מקיימים את העולם. אנו כאילו נותנים צדקה לכל באי עולם – כי בלי תורה והמוסר האלוהי שבה, העולם היה מתפרק ונחרב. – השנייה: "בצדקה שעשיתם את עצמכם – על שקיבלתם את תורתי, שאילולי כן הייתי מכלה אתכם מן העולם". כשאנו שומרים מצוות ה׳ ואיננו סרים ח״ו מדרכה של תורה – אנו מגינים על עצמנו, אנו נותנים צדקה לעצמנו – כי בזה אנו נעשים זכאים לחיות ולהצליח בעולמו של הקב״ה באופן מכובד ומשמעותי. – לפנינו שני רעיונות נשגבים על תלמוד תורה בתור צדקה – לעולם כולו ולעצמנו בפרט. אבל הביאור השלישי (כפי שהוא מובא גם בילקוט) הוא התמוה והנפלא ביותר: "בצדקה שעשיתם עמי – שקיבלתם את התורה, שאלמלא כן, היכן הייתה מלכותי?" – השמעתם כדבר הזה? מי שלומד תורה, מחזיק תורה, מרביץ תורה – עושה צדקה להקב״ה בכבודו ובעצמו, כביכול. שאלמלא התורה שאנו לומדים – על כל הודה והדרה, על כל מצוותיה והלכותיה – לא היה מקום בעולם להקב״ה! – אנו אחראים למלכות שמים בעולם. התורה שלמדנו, ושאנו לומדים, ושאנו עתידים ללמוד – היא צדקה שאנו נותנים אל ריבונו של עולם. – זוהי הצדקה אליה אני מתכוון. זהו ערך עליון ביהדות. וזוהי משימה נשגבה לכל אחד ואחת מאתנו. לטובת העולם, לטובתכם–אתם, ולטובת הקב״ה בעצמו, כביכול – זכרו היטב היטב את מה שקלטתם, מה שליקטתם, ומה שקיבלתם ממוריכם, מרבותיכם, ומישיבתכם. – חזקו ואמצו – והיו ברכה!
Yeshiva University

Speech

Chag Hasemicha 5763 (2003)

Rabbi Lamm addresses newly-ordained rabbis at the Chag Hasemicha 5763.
Yeshiva University