Home Home / תכלת בציצית - לאור התגליות החדישות (199…

Speech

September 29, 1995

תכלת בציצית - לאור התגליות החדישות (1995)

Talmudic Analysis Practical Halacha
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

Hamegaresh et Ishto Velanah immo Befundekei (1997)

A) Introduction: This שעור is dedicated לזכר נשמת Dr. Belkin זצ”ל…In choosing a topic for this שעור, I kept a number of things in mind: first, 2 important anniversaries: 100th anniversary naming for RIE, and the 200th Yahrzeit of the Vilna Gaon. Last year – 100th yahrzeit RIE. When he died (1896) Kovno – the community called a meeting to decide what do in his memory. They appointed a committe of 12, to represent all factions of Kovno Jewry
Talmudic Analysis Practical Halacha

Article

New Discoveries and the Halacha on Tekhelet (1995)

The biblical verse directs us: Ve’natnu al ha-kanaf petil tekhelet – you shall add to the lavan (white fringe) a thread of tekhelet (blue), and this becomes tzitzit. This tekhelet, according to the Tosefta, derives from an organism called hilazon. A Beraita teaches that “its body resembles the sea [in color] and [biologically] it is similar to a fish (domeh le’dag)” – it emerges “once in seventy years,” and with its blood one dyes the tekhelet, making it very expensive. Many Rishonim read “seven” years, and Rambam omits any mention of frequency. R. Herzog proposed that “seventy” is a metaphor for rarity. Even when tekhelet was in use, it was rare and costly. Beyond economic reasons, political factors contributed to its cessation – it was reserved for royalty, and its use by commoners could be punishable by death. The Gemara’s use of dam refers not to “blood” but to a glandular secretion from a snail that oxidizes into violet-blue tekhelet. This process was known through the biblical and Mishnaic eras. Tekhelet fell out of use by the Geonic period – some say earlier. Geography also mattered – some regions had more access. Semag claims it was never lost – the hilazon still exists in the Mediterranean. About 100 years ago, R. Gershon Henoch Leiner of Radzin sought to renew the mitzvah. A non-conformist polymath and formidable talmid chacham, he identified the hilazon as a cuttlefish, producing dye his Hasidim continue to use. This sparked wide halakhic debate involving R. Yitzchak Elchanan Spector, R. Yehoshua Trunk, and others. R. Herzog, in his PhD thesis, doubted the cuttlefish identification. More recently, scientific inquiry confirmed that the Radziner dye was actually Prussian Blue – synthetic, inorganic, and unrelated to any mollusk. The currently accepted hilazon is the mollusk Murex trunculus, native to the Mediterranean. Greeks and Romans revered tekhelet and argaman, reserving them for aristocracy – unauthorized use could incur capital punishment. There ar…
Talmudic Analysis Practical Halacha

Article

תוקף המנהגים עפ"י ההלכה (2004)

בפרק האחרון דנתי בין השאר במנהג שהתפתח בקהילות אשכנז בימה״ב, והעליתי שלפי החות יאיר שתוקף מנהג איזו עיר הוא מכח המקום ולא האנשים, כך שכשנתפזרו דרי העיר אין עליהם חובה לקיים את המנהגים ששררו בעיר, שאולי גם המנהג שלא לקרוא את הולד על שם אביו או סבו החי ג״כ אבד תוקפו היות שקהילות אשכנז בעו״ה נחרבו כולם בימי השואה. ואם כי לא סמכתי על הצעה זו והבאתי הרבה מקורות וכו', קבלתי תגובה מחד מן חברייא, ה״ה ידידי הרב הנכבד ר׳ אברהם ארט שליט״א מטובי אברכי הכולל העליון ע״ש גרוס של ישיבתנו. הרב ארט השיג עליי שלפי דבריי בכל מקום שחלוקים בני אשכנד מבני ספרד נאמר שכיון שבאנו למקום שישנו שם שתי מנהגות בטל תוקף מנהגנו מקדמת דנא וא"כ יהיה מותר לבני אשכנד לאכול קטניות בפסח וכדומה, ודה לא שמצנו מצולם.הנה יפה הציר, אבל לא צלי תלונתו כי אם צל החו״י, ולא רק צלי ו אלא גם צל הריב״ש ממנו שאב ציקר דצתו בדה, וצל הריין פרק מקום שנהגו שהבאנו, ולכאורה הקושיא צצומה ואיננה ניתנת לפתרון קל.עב קף .המג ה ג... לפי ההלכה בראשונה צריכים אנו להביו איר מלכתחילה חלו לפי ההלכה כל מנהגי הצרות צל חבריהם וי וצאי חלציהם, כר שכל האשכנדים מחויבים לשמור את כל מנהגי אשכנד וכן הספרדים והתימנים וכוי, הלא א״א לומר שיש להם דין של סתם ציר שהרי הרבה צרים וציירות, כרכים וכפרים, שמרו מסורות צדה דו או דו ולא שייר לכאורה להגדירן כבני ציר שהיא מוגדרת כמקום מסוים. מהו איפא המקור ההלכתי לתוקף המנהגים של הצרות השונות (אשר לפי רבים מההיסטריונים מנהג אשכנד מוצאו במנהגי בני א״י, ומנהג ספרד נתגלגל ממנהג בני בבל)?ובנוגצ לנו היום, יש לציין היטב ברקצ ההלכתי של תפיסת וקביצת מנהגים במדינה דו שהיא מיוחדת במינה בדה שהיא קלטה רבבות יהודיםמנהגיםמכל הצרות וכל הקהילות מצל פני כל החבל, ובמקום לאחד את כולם במסגרת קהילתית אחת, נשארו קבוצות שלימות של אנשים, דציר שם ודציר שם, שהמשיכו את המנהגים של ארצות מוצאם וצרי פדוריהם ולא התמדגו לקהילה אחת ואף לא בציר אחת. וכשם שבא נכובדנאצר ובלבל את האומות, כר באו האומות לאמריקה והיא הפרידה ביניהם. וברור שהמציאות האמריקאית היא כר שאין לראות בצרים שלנו את האמצצי הדרוש להמשיר מסורת קהילתית..והנה ירוצים לנו צל שלש דרכים שהמסורת של מנהגים נמסרה מדור לדור. יש כאלה שפשטו בכל ישראל,־ יש כאלה שתפסו אותם או חי דשו מ בצרים מס…
Talmudic Analysis Practical Halacha