Home Home / שיעור על ברכת התורה (1996)

Outline

August 26, 1996

שיעור על ברכת התורה (1996)

Prayer Talmudic Analysis
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Speech

לעניין תפילה לאלה שעוסקים בצרכי ציבור (2003)

השיעור הזה – ביום היאה״צ של רי״א ספקטור, מו״ר ד״ר שמואל בלקיו זצ״ל, והשנה – במיוחד למחר הגריד״ס זצ״ל, שמותו ורבנו היה לכולנו, לרגלי עשר שנים לפטירתו ומאה שנים ללידתו. נושא השיעור: "לעניין תפילה לאלה שעוסקים בצ״צ". וכמה סיבות לדבר. First, in addition to his overwhelming preoccupation with ת״ת, the Rav was also involved in communal leadership: Rav of Boston, as well as Rosh Yeshiva. His opinions on current issues were solicited and accepted by the RCA, leaders of government in America and Israel, heads of large Jewish organizations, as well as רבנים ותלמידים – all of whom sought his views on myriad problems, both מילי דארעא and מילי דשמיא. Second: personal experience – הייתי עסוק בצורכי הישיבה ואיחרתי מנחה. האם עשיתי נכון? או שהיה ראוי לי להפסיק את הדיונים המעשיים כדי להתפלל? והאם אני חייב להתפלל תשלומין? Third: this is an opportunity to explore whether there is any essential place in halakha for questions of worldly affairs, communal organizations, and communal leadership. Are יששכר and זבולון simply two brothers who fashioned a mutually satisfying partnership, or is there a real, inherent place in halakha for יששכר to be involved in communal matters and for זבולון to be present at his brother’s shtender? Is mundane work on behalf of the community a מצווה, an irrelevancy, or a distraction? Is it considered at all in a halakhic calculus? 1) ירושלמי ברכות פ״ה ה״א: "רב ירמיה אמר העוסק בצורכי ציבור כעוסק בדברי תורה." We must ask – to what does this apply, and what is its source? In order to understand, we should view it in the context of tefillah. 2) There are two halakhic approaches to the state of a person prior to tefillah. a) The tension between his activity and his prayer: whether one must interrupt work to pray, or whether his work exempts him from prayer (see Rambam, Tefillah 7:6: "הבא מן הדרך והוא עייף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו..."). b) As emotional preparation: Mishnah Berakhot 30b – "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" – emphasis is on the state …
Prayer Talmudic Analysis

Article

קדושה וקדיש (2001)

הנושא של קידוש השם בחז״ל יש לו שלוש צורות: מסירת נפש – עניין ״ייהרג ואל יעבר״, ״תנו לנו אחד מהם״, מחלוקת ר״ע ובן פטורא, וכו'. מעשים מוסריים לפנים משורת הדין; קדוש השם בדברים (״דברים שבקדושה״), ובעיקר – קדיש וקדושה. ועל זה האחרון נייחד את הדבור כאן. לכאורה המקור גם לקדיש גם לקדושה הוא – הפסוק "ונקדשתי" בתוך בני ישראל" (ויקרא כב לב). וכ״כ הזוהר (רע״מ, אמור, דצ״ג ע״א), שמקור הקדושה הוא ״ונקדשתי״. ובשבלי הלקט השלם (מהדורת ש״ק מירסקי, תשכ״ו, עמ׳ 149—150) כתב: "על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים, אך סמכוהו האחרונים על הפסוק הזה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". נציע כמה קושיות פשוטות בעניין ה״קדושה״: א. אם אמנם קדושת השם בדברים מקורה בפסוק "ונקדשתי" – מדוע יש צורך בשתי תפילות שונות בנוסחתן ובתפקידן? ומדוע לא נקבע "קדיש" בתוך שמ״ע, או ״קדושה״ במקומו של ה״קדיש״ ? ב. מדוע דווקא בקדושה, ולא בקדיש, אנו מזכירים שהמלאכים אומרים קדושה? ג. בכל הוספות שבחזרת הש״ץ, ההוספה באה סמוך לפני החתימה – או לכה״פ אחר תחילת עצם הברכה, כגון: אתה חוננתנו; יעלה ויבוא; בספר חיים; עננו; וכו'. מדוע ה״קדושה" באה לפני "אתה קדוש", ולא אחריו, ומיד בסמוך לחתימה בא״י האל הקדוש"?ד. מדוע שונה ה״קדושה" מן הקדיש בזה, שב״קדושה" אנו מחויבים לעמוד דווקא, וברגליים מכוונות כמו בתפילה, עי׳ ש״ע או״ח סי׳ קכ״ה סעיף ב׳, מה שאינו כן בקדיש, שאין בו דין של רגליים מכוונות. עי׳ רמ״א או״ח ס׳ נ״ו סעיף ב׳, ועי׳ מג״א שם ס״ק ד׳ — שרק כשתפסו מעומד עומד, ואם לאו יכול לישב, ושכן נהג מהרי״ל והאר״י. וע׳ גם ט״ז או״ח סי׳ ג״ג סק״א.ובכדי להבין את עניין קדוה״ש בדברים, עלינו להתחשב עם מקור נוסף, והוא הספרי האזינו ל״ב, עה״ם "כי שם ה׳ אקרא הבו גודל לאלקנו": "רבי יוסי אומר: מניין לעומדים בביהכנ״ס ואומרים ברכו את ה׳ המבורך, שעונים אחריהם ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד ז שנא׳: כי שם ה׳ וכו׳". והספרי מוסיף דינים אלה, שלומד מפסוקתגרה שבעל־סד.קדזה: אין מזמנין אלא בשלושה; שעונים אמן אחר המברך; בשכמל״ו; יהא שמיה רבא. ואח״ב עובר הספרי מדברי הלכה למה שנראה שהם דברי אגדה: "ומנין אתה אומר שלא ירדו אבותינו למצרים, אלא כדי שיעשה להם הקב״ה נסים וגבורות ובשביל לקדש את שמו הגדול בעולם ז שנא׳ (וכאן מביא הספרי כמה פסוקים, ומסיים:) כי שם ה׳ אקרא הבו גוד…
Prayer Talmudic Analysis

Note

רעיון לענין ברכת אבות ולענין סמכינן גאולה לתפילה (1992)

בענין סגל״ת (=סמכינן גאולה לתפילה), לפי גמ׳ ברכות דף ד׳ ע״ב פליגי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אם סגל״ת כערבית, אבל כ״ע ס״ל דבשחרית סגל״ת. והנה בבלי לא נזכר טעם מדוע צריכים לסמך גאולה לתפילה, רק מדוע שונה מעריב משחרית לענין זה, אבל לא לגבי עצם הדין של סגל״ת. ובירושלמי אמנם נזכר נימוק, מובא בט״ז או״ח סי׳ קי״א ס״ק א׳, ובתר״י לברכות ד״ד ע״ב מביאים בשם רבנו יונה שני טעמים. ולפעד״נ להציע טעם אחר, והוא שיש קירבה טבעית בין גאולה לברכה ראשונה של תפילה. דהנה יש להבין מהו טיבו של ברכה זו ברכת אבות, שהיא הראשונה לשלושת ברכות השבח? ונראה שעיקרה – ענין הגאולה. וכן משמע מעצם נוסח הברכה, "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם...מלך עוזר ומושיע ומגן" וה״ה חתימת הברכה, "מגן אברהם" שהגנה זו היא היא הגאולה שהקב״ה הבטיח לאבות האומה החל מאברהם אבינו. ועל כן מובן מאליו מדוע סגל״ת, שההפסק איננו בין שני נושאים נפרדים אלא בין שני נושאים דומים ואף זהים.אולם נימוק זה משמש היטב רה לשיטת רבי יוחנן ולכל הראשונים (רי״ף ורמב״ם ועוד ועוד) שפסקו כמותו שסגל״ת גם בערבית, אבל מה נאמר לשיטת ריב״ל ולה״ר עמרם גאון (עי׳ בשלטי גבורים לרי״ף שם) שפסה כמותו שאין צורך לסגל״ת בערבית (ולפיכך תיקנו קדיש בין שמע לשמ״ע ללמד שאין סגל״ת), שלכאורה אותו הנימוק לסגל״ח בשחרית משמש גם לערבית ומאי שנא האי מהאי.ולפע״ד יש לבאר לפי שיטה זו שיש הבדל דק אבל חשוב בין גאולה דשחרית לגאולה דערבית, ואם אמנם יש רציפות ניכרת בין גאולה לתפילה, דהיינו ברכת אבות-גאולה כמ״ש לעיל, בשחרית, אינו כן בערבית. דהנה המעיין היטב בנוסח שקבעו חכמינו גם בפסוקי הגאולה גם בברכת אהבה הקודמת לשמע ישראל, יווכח לדעת שיש שינויים הבולטים לעין ושיש בשינויים אלה כדי לפרנס שיטת ריב״ל ורע״ג.בברכת אהבה בשחרית יש שני נושאים מתן ולימוד תורה, שהוא רוב הברכה, וגם ענין גאולה, "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות סלארצנו כי א-ל פועל ישועות אתה". א״כ ברכה זו שהיא בעיקרה ברכת התורה וגם ברכה על מצות ק״ש (כך כתב הרע״ג, ודבריו הובאו ברא״ש לברכות (דף ), כוללת ג״כ יסוד הגאולה ומכינה אותנו עוד טרם באנו לקרוא את השמע להיות ער לצלילי הגאולה העתידה.והברכה אחרי ק״ש של שחרית, ברכת הגאולה שהיא המשך לסוף פרשה ג׳ של ק״ש, "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", מתמהדת על נושא הגאולה, …
Prayer Talmudic Analysis