Note
רעיון לענין המנורה (1989)
על הפסוק בבהעלותך, "וזח מעשה המנורה", אמרו רז"ל שמשה נתקשה במעשה המנורה עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש ואמר לו עשה כמותו (עי' מנחות כ"ט ע"א ועוד). ועוד אמרו, על הפסוק בתרומה (שמ׳ כה-לא) "מקשה תיעשה המנורה", "כיון שנתקשה א"ל הקב"ה למשה טול ככר זהב והשליכהו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית" (במ"ר טו-ג). וכנראה, שלפי מסורת חז״ל, קרו כאן שני דברים. בראשונה, נתקשה משה והקב״ה הראה לו מנורה של אש, ועדיין לא נחה דעתו; ולכן צוה לו הקב"ה להשליך את כל הככר אל האור והיא נעשית מעצמה (ועי' בשפתי חכמים לשמות כה-לא, מ). ולכאורה ייפלא, מה רצו חז"ל ללמדנו בזה, ומה העיק להם עד שהכתיבו קושי בעשיית המנורה למשה רבינו בדו-שיח עם בורא העולם על זה?הנה המנורה משמשת מאז כסמל ליהדות ולעם ישראל, ואפ׳ עידן ועידנים לפני שהופיע ה"מגן דוד" כסמל יהודי, כבר שימשה המנורה כסמל מקובל, וכן מציגו בהרבה מהתגליות הארכיולוגיות.ובאמת, המנורה מסמלת ב׳ דברים שלכאורה הם הפכים: יופי ורוח.אריכת הלשון במקרא מעידה על חשיבות כל הפרטים במבנה המנורה, על כל כפתוריה ופרחיה וגביעיה המשוקדים וכו׳. היא הסמל של האמנות היהודית, וציורים רבים משך הדורות חיזקה מימד זה של סמליות המנורה.ומאידך, המנורה היא סמל לרוחניות. "נר מצוה ותורה אור". והנביא זכריה (בהפטרה לשבת חנוכה) מודיע לנו בשפה ברורה: "ויאמר אלי מה אתה רואה, ואמר ראיתי והגה מנורה זהב כולה... ואען ואמר אל המלאך הדובר בי מה אלה אדני, ויען ויאמר אלי זה דבר ה׳ אל זרובבל לאמר, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה״צ".וזה דבר תמוה, שלכאורה ב׳ יסודות אלה־-היופי והרוח, האסתטיקה והאמונה הצרופה־-סותרים זח את זה. היופי מתרכז בחיצוניות, והרוח ענינו כולו פנימיות. האמן מתכוון להראות את יצירתו לעיני הזולת, והמאמין פניו מועדות להעמקת לבו ונפשו, לתיקון תודעתו ומדותיו.גם בהגות העולם המערבי, הבינו חכמי או"ה שלא הרי זח כהרי זה. עמנואל קאנט (בספרו השלישי The Critique of Judgment) וכןאחרים התיחסו אל ההתנגשות ואי-ההתאמה בין המוסר והאסתטיקה. והסופר מתיו ארנולד (בספרו Athens and Jerusalem) גם הוא מטפל בבעיה זו של יון, המציגה אמנות ויופי, וירושלים כסמל של דת ואתיקה ורוח.ולפי זה מובן מה שנתקשה משה, לפי אגדת חז״ל, במעשה המנורה: איך ייתכן שכלי אחד מכלי המשכן יחזיק שני הפכים בקנה אחד? הלא אי-אפשר שדבר כזה י…
