Home Home / Commencement Address (2001)

Speech

Commencement Address (2001)

Pirkei Avot Yeshiva University
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Speech

Commencement Address (1990)

It is an established custom at this university that, at commencement, the President addresses a few brief remarks to the graduates of the undergraduate colleges. I shall therefore proceed to do so, and then share with the rest of you, in a sentence or two, the gist of my message. תלמידים ותלמידות יקרים, למדתם אצלנו כמה שנים גם תורה וגם מדע, ועכשיו הגעתם להיכל הכבוד של לימודיכם. למעט שזה קשה עליי, מפני דרישתכם, תרשו לי לתת לכם מתנה – עצה אחת שתועיל לכם כשאתם עומדים על סף הכניסה לעולם הגדול. עצתי היא – שתלמדו היטב היטב את מלאכת קביעת הזמנים ללימודיכם. חכמי התלמוד מודיעים לנו שכשאדם נפטר מן העולם, מעמידים אותו לפני כיסא של מעלה ושואלים אותו כמה שאלות לקבלת הדין, ואחת מהן היא: "קבעת עתים לתורה?" הדרך הכללית להבין את השאלה היא אם למדנו תורה לפי קצב מסוים, לפי סדר כלשהו. אך אחד מגדולי המפרשים – גדול במלכותו כהילל הנשיא, כעל הפר "מפני שהם מפליאים" – אמר שיש לפרש את המילה "קבע" לא לפי לשון חכמים, אלא לפי לשון מקרא. בלשון מקרא יש למילה "קבע" משמעות אחרת לגמרי – לפידושו: לקפח, לגזול, ליטול בכוח. וכדברי הנביא מלאכי: "היקבע אדם אלוקים כי אתם קובעים אותי." נמצא שאם נשתמש בלשון מקרא, המשמעות שתישאל לכל אחד ואחת מאיתנו לעשרים שנה מהיום היא: האם גזלת זמן לתורה? כיוון שמעשית כשאתם עולים למקצוע כלשהו, תתחילו להתעסק בכל מיני דברים, עמוסים בהתחייבויות שונות ומשונות, ללא פנאי אפילו לנשימה קלה. לתורה זמן אתם תמצאו? לכן, מעצם מציאותכם כאן: תקבעו לתורה עתים – חצי שעה כאן, רבע שעה שם – ללמוד משנה, לעיין בפרשנות, ללמוד על נושא מעולם הגמרא. ואם אין לכם פנאי לקבוע עתים לתורה כפי לשון חכמים – תעשו את זה כפי לשון מקרא: תגזלו לתורה זמן! תלמדו, תקשיבו לדברים שעולים מתוך התורה ומעמיקים בלבכם.
Yeshiva University

Speech

Commencement Address (1989)

It is a tribute to the success of the American effort at providing higher education to anyone who wishes it and is ready to work for it, that graduation, whether from undergraduate or graduate and professional schools, is almost a formal and expected rite of passage for most Americans – a kind of academic Bar Mitzvah. And therefore, at an occasion of this sort, we congratulate not only the graduates but the parents and spouses as well. The achievement is not only that of the student but that of those who supported and worried with him or her, put up with the infinite variety of ways of expressing tension at exam time, and now come to celebrate the fruits of their efforts. Enjoy it while it lasts! But if this is, indeed, a kind of academic Bar Mitzvah, then – whether you are man or woman, Jew or non-Jew – you must suffer as well the experience of listening to an eminently forgettable speech or two. We’ll try to keep ours as brief as possible. Permit me to shift languages at this point. It is traditional for the President of this university to address a few words to the graduating seniors of the undergraduate schools in Hebrew which, in addition to its major historic associations, was once recommended by some of the leaders of revolutionary America as the national language of the United States. תלמידים יקרים: על הפסוק בתחילת פרשת השבוע, "אם בחוקותי תלכו", אומר המדרש (ויק״ר ל״ה א׳): אמר דוד, "רבש״ע, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות". לא תמיד הולכים השכל והלב בשורה אחת. יש והשכל נוטה לכיוון אחד והלב מדריך את הרגליים לכיוון אחר. דוד, למרות קדושת וטוהר מחשבותיו, חושב ללכת למקום פלוני, אבל לבו מושכו לבתי כנסיות ומדרשות. ולפיכך אומר הכתוב: "אם בחוקותי תלכו" – שבלב היהודי חקוק חץ, והאינטואיציה סוף סוף מחזירה אותו למקום בו למד תורה, לצור מחצבתו. אני בטוח שאתם מעריכים את כל מה שלמדתם אצלנו, בתורה ובמדע. אבל מעבר לכל הידע והאינפורמציה שרכשתם אצלנו, המשימה היותר חשובה ויקרה שלנו היא להשפיע לא רק על השכל אלא גם על …
Bechukotai Yeshiva University

Speech

נאום סיום 3 (1995)

תלמידים ותלמידות היקרים: "קשה עלי פרידתכם". השנים שעשיתם כאן אצלנו היו שנים של פריחה, של שגשוג, של התקדמות גם בתורה גם במדע. ועכשיו, על סף צאתכם מכתלי ישיבתנו, הנני מברך אתכם בשם מוריכם ורבותיכם, הן בלימודי קודש הן בלימודי חול. מה אנו מצפים מכם בשנים הבאות? להיות קשורים לישיבה אוניברסיטה כאל עריסה של חייכם הרוחניים, האינטלקטואליים והסוציאליים. כאן שאבתם ממעינות התורה והחכמה, כל אחד כפי יכולתו, כאן המקום שלכם, ולכאן תשובו להתבשם באווירת התורה והחכמה. הנכם מוזמנים מראש להרגיש כמו בבית ולא כזרים.אנו מצפים גם שתרגישו אחריות למוסדנו, לקיומו ולטובתו, "איש כמתנת ידו". ישיבה אוניברסיטה היא לא הרכוש הפרטי של ההנהלה, של אנשי ועד הנאמנים, של הפקולטה. היא שייכת לכולנו־־גם לתלמידים גם לבוגרים־־ועלינו מוטלת החובה לדרוש בשלומה ולהבטיח עתידה.אבל יותר מזה ויותר מכולם יש דבר אחד שאנו דורשים וגם תובעים מכם. שימו-נא לב למה שהורו לנו חז״ל בברייתא ״קנין תורה״ שהוא פרק שישי של מסכת אבות:הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד ואפילו אות אחת, צריך לנהוגבו כבוד... ואין כבוד אלא תורה שנאמר "כבוד חכמים ינחלו... ותמימים ינחלוטוב". ואין טוב אלא תורה, שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובווהנה רש״י התקשה בבאורה של ברייתא זו. הברייתא רוצה להביא ראיה שחייבים לנהוג כבוד לת״ח שמהם למדנו משהו, אבל הראיה אינה מספקת להוכיח שעלינו להתייחס בכבוד לת״ח, רק ׳הגדרת כבוד היא תורה, וזה כאילו עלינו לתת תורה לאלה שיש להם כבר תורה, וכליצה האנגלית,.shipping coal to Newcastleונראה לפרש שאמנם כך הוא! הכבוד הכי־גדול שיכולים לתת לרב ומורה הוא-תורה, דהיינו להראות שלמדנו מהם ללמוד בעצמנו, שדברי תורה הם חיינו ואורך ימינו, ואין כבוד יותר משביע את הרצון מזה שהתלמיד ממשיך דרכו של הרב וקובע עתים לתורה.והוא הוא מה שאתם חייבים לנו: לא ל״סיים" ללמוד אלא להתחיל מחדש קריירה שלימה של תלמוד תורה. ויה״ר שכך ותצליחו להיות קשורים לחיי תורה כל ימי חייכם עמוע״ש־־ויהי חלקי עמכם.
Pirkei Avot Yeshiva University