Article
תשובה: מחשבה ומעשה (1986)
הירהור תשובה: גמ׳ קדושין דף מ״ט ע״ב: התקדשי לי על פנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הירהר בתשובה בדעתו. ע״ס שאני רשע, אפילו צדיק גמור מקודשת, שמא הירהר בדבר עכו״ם בדעתו. וברור שכוונת הש״ס היא שמקודשת מספק, וכ׳׳כ הרמב״ם בפ״ח מהל׳ אישות ה״ח. משמע שלו ידענו שאמנם הרהר בתשובה הוי קדושין ודאי ולא מטעם ספק. ואין הגמרא הזאת אומרת אלא דרשני: אם אמנם הירהור תשובה מספיק להפוך רשע לצדיק, מה לנו ולכל הדמים שנאמרו בש״ס ונקבעו כהלכה ע״י הרמב״ם ושאר הפוסקים, כגון וידוי ותפילה וצדקה וגלות, וכר, הלא ע״י הירהור בלבד יוצא ידי חובתו? ובאמת מצאתי שכן הקשה המנחת חינוך סי׳ שס״ד, משמעתתא זו על הרמב״ם פ״ב מהל׳ תשובה שוידוי מעכב את הכפרה ותשובה בלא וידוי לא מהני, ע״ש. וכעין זה הקשה ג״כ בבני יששכר, תשרי ב׳ - כ״ו. וקודם לכולם הוא המבי״ט ב״קרית ספר," הל׳ תשובה פ״א.זאת ועוד: הלחם משנה, פ״ח מהל׳ אישות ה״ה, הקשה: אם אמנם האשה מקודשת כשקידשה ע״מ שאני צדיק שמא הירהר בתשובה בדעתו, א״כ המקדש בפסולי עדות מדוע אינה מקודשת, ניחוש שמא הירהרו העדים בתשובה בלבם ? וקושיא זו מצעו גם בשו״ת הרדב״ז ח״א* מאמר זה תחילתו כשעור שהרציתי בפני תלמידי הישיבה בין כסה לעשור שנת תשמ״ז. וכעת העירני ידידי ועמיתי הרב צבי שכטר שליט״א למאמר "הרהור תשובה־־משקלו בהלכה" מאת הרב פנחס הכהן וילמן שהופיע ב״סיני" (ניסן־אייר תש״ן). המחבר מביא שיטות הראשונים והאחרונים בבקיאות מרשימה על כל ענפי הנושא. ואף אם שני המאמרים חופפים זה את זה במקצת, הלא "כמו שפרצופיהם של בני אדם אינן דומין זל״ז" וכר, ועדיין יש מקום להתגדר בו והקורא במאמרו יהא נשכר.ובכדי להשיב על שתי קושיות פשוטות אבל יסודיות אלה, נקדים מ״ש מו״ר הגריד״ס זצ״ל, בספרו "על התשובה."' שם יצא לדון נגד המנ״ח שס״ל שלהרמב״ם רק הוידוי הוא מצוה, לא התשובה. ומו״ר חידש יסוד אדיר, והוא שהתשובה היא הקיום, והוידוי ושאר חלקי התשובה הם פעולות המצוה. ובזה דומה תשובה לתפילה, שבתפילה הקיום הוא עבודה שבלב, חווית קרבת האלקים שעומד לפניו, ופעולות המצוה הן בטוי שפתיו שלוחשות תפילה, עמידה, וכר וכר, התפילה לכל פרטיה וגווניה המבוארים בהלכות תפילה. ועוד משל: אבלות. הקיום של אבלות הוא, כדברי הרמב״ן, אנינות שבלב, מצב פסיכולוגי מיוחד, ופעולת המצוה היא ע״י ניוול ככל ההלכות של אבלות. והוא הדין בתשובה: החו…
