Speech
לרגלי קבלת פרס ירושלים (2000)
נכבד נשיא ישראל, וברשות הרבנים הראשיים, רבנים ותלמידי חכמים מכל רחבי הארץ, פרופ׳ קוה – ראש הוועדה הציבורית לפרס ירושלים – ועמיתיו, מורי ורבותיי, ואחרון אחרון חביב – שלושת עמיתי הנכבדים, אנשי חינוך ותורה ומדע, כולם “אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע”. בשמם ובשמי אני מכיר טובה לפרופ׳ קוה ולחברי הוועדה על הטירחה שטרחו בשבילנו ועל הכבוד הגדול שזיכו אותנו בו. פרופ׳ קוה הוא נשיא אוניברסיטת בר־אילן, והרב פרופ׳ רקמן הוא הנשיא לשעבר של בר־אילן, והרב יגל וד״ר שלוש הם נשיאים בכת השפעתם הגדולה. המארח הנכבד שלנו הוא נשיא מדינת ישראל, ואני הקטן מתכבד להיות נשיא ישיבה אוניברסיטה – לקיים מה שנאמר: “מעלה נשיאים מקצה הארץ” – כולנו נשיאים, ולוואי שיתקיים סוף הפסוק “ברקים למטר עשה” (ויש גורסים: “מטריה לברק עשה”). באנו לקבל פרס ירושלים, ובתור אנשי חינוך שמרגישים אחריות עמוקה – אישית ומקצועית גם יחד – לעתיד העם, כדאי והגון שנדבר בשבחה של עיר הקודש, עיר שנתברכה בשני בתי מקדש, למרות התעמולה המרושעת והטיפשית של שונאי ישראל בעולם הערבי, וחרף אלה מבינינו המכחישים את התקווה היקרה והאיתנה שלנו – אם מתוך פחד ואם מתוך קטנות אמונה, אם מתוך אידיאולוגיה עקומה ואם מתוך שיקולים מוטעים. אין יהודי שלמד פרק בתולדות עמו שאינו מבין את עומק האהבה שהלב היהודי רוחש לעיר הזאת. יש גם גויים שהתבוננו אפילו באופן שטחי בהיסטוריה, ושאין להם לב אטום, שמבינים את מידת אהבתנו והתמסרותנו לירושלים. תרשו לי הערה פיקנטית – היום במיוחד כדאי להזכיר לטובה אדם אחד שנולד ממש ביום זה, ראש חודש כסלו. הבה נאחל “יום הולדת שמח” לאדם שאינו בן ברית ואף אינו בין החיים: הקיסר הרומאי יוליאנוס, שנולד לפני אלף ושש מאות ושבעים שנה, בשנת 331 למניינם. יוליאנוס, אף שהיה פגאני מובהק ושונא לנצרות, אהב את היהודים. הוא ביטל בשנת 363 את האיסור שגזרו קודמיו על עליית יהודים לכותל המערבי, ואף ציווה לשוב ולבנות את בית המקדש. ואם כי לא הצליח לבסוף ואנחנו לא זכינו, מגיע לו שזכרו יעלה לטובה. והבה נקווה שיהודים שעדיין מהססים ומוכנים לוותר על ריבונות ישראל על ירושלים – ילמדו משהו חשוב מעובד אלילים זה. היום הוא ראש חודש כסלו, ובשבת שעברה – כמו בכל שבת שלפני ראש חודש (מלבד זו שלפני תשרי) – ברכנו ברכת החודש, ובין השאר התפללנו: “מי שעשה נסים לאבותינו …
