Home Home / חידוש הדו־שיח בין העם ואלוקיו (1968)

Article

January 12, 1968

חידוש הדו־שיח בין העם ואלוקיו (1968)

Hidden Face of God
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Note

Addition to Lecture on Hester Panim (1968)

When I write about “meaning,” add the point that the statement I make – that Hester Panim is a period of meaninglessness – does not automatically nullify all meaning to Jewish history. I am not of the Ben-Gurion school which denies any significance or value to Diaspora history. Rather, what I mean is that the totality of Jewish history, from the beginning to the end point, is the highest form of meaning, in that it represents the engagement of man with God; and by “meaning,” I intend just that – the redemptive design of history. However, within this process of meaning there exists a hiatus, a blank, an empty space in which meaninglessness pervades. In this period, which is the epoch of Hester Panim, the history of the people as such makes no sense; by which I mean that this period taken by itself, other than the sheer survival of Israel, shows no specific responsiveness to a divine plan. It is thus, in a manner of speaking, a period of “meaningful meaninglessness.” This does not, however, mean that in the period of Hester Panim individuals can find no meaning in their lives. There is a mysterious economy of meaning, whereby individuals may find meaning in their engagement with God, whereas the people as a whole suffers meaninglessness – even as it is quite conceivable that individuals should be lost in a Hester Panim of meaninglessness while the people as a whole rises to new levels of meaningfulness. With regard to the present, one of the reasons I refuse to recognize contemporary history as Nesiat Panim is not only because we have obviously not reached the desired level of religious conviction and experience, but also because, even in the time of the glory of Israel’s triumphs, we must remember the agony of Russian Jewry.
Hidden Face of God

Article

השואה והסתר פנים (1989)

בנסיוני לנסח איזו גישה יהודית לעניין השואה, אל נא יחשוב איש כי אני מעז להשיב על השאלה הישנה־נושנה של ייסוריו של ההולך ברחבי יושר ורב־טובתו של העושה עוול. הרי זו השאלה שהעסיקה לא מעט את ענקי התנ״ך כשמואל, דוד וירמיהו, מאיוב ועד חז״ל, מהרמב״ם ועד האר״י, והבעש״ט עוברת בחום השני ובחמדה שאלה אחת ועקבית – שאלת "צדיק ורע לו". מספרן של התשובות אינו מקביל למספרם של המשיבים – אין ביהדות גושפנקא רשמית, מוסמכת ודוגמטית לאף אחת מהתשובות, ואף על פי כן, לכל אחת מהן יש תרומה לעניין. גם אם השאלה כשלעצמה נשארה בגדר שאלת השאלות של היהדות, שאלה זו ניצבת בפני כל אדם חושב ומאמין. ובכן, כיצד ניגש לבירור העניין? נתחיל בחלוקתה של השאלה לשני סעיפים: ראשית, הבעיה האוניברסלית של סבל – צעקת הצדיק ורע לו – למה רע? מדוע יסבול האדם הנקי והישר? עניין שכמובן התעצם מאוד בימי השואה – הן בהיקפו הבלתי־נתפס והן באכזריותו. בעצם, נראה כי המסתורין שבשואה הוא המשך לשאלה עתיקת הימים בדבר הרע והייסורים. אמנם בימי השואה הדברים חריפים וחדים יותר מבעבר, אולם בעיקרם הם המשך ישיר. החלק השני של השאלה אינו אוניברסלי־מטאפיזי, כי אם לאומי־תיאולוגי. השואה היא לא רק אתגר אנושי לצדקתו של הקב״ה, אלא גם אתגר יהודי לנאמנותו והבטחתו כביכול. החידוש הנורא שבשואה אינו רק במספרם של שישה מיליון יחידים אלא בעצם הניסיון לעקור מן השורש אומה שלמה – ניסיון שכמעט הצליח, במימוש מזימתו של הרשע ימ״ש בהכחדת שליש מהעם ובטראומה שפקדה את שני השלישים הנותרים. במסגרת מאמצינו לרדת לעומקו של עניין השואה כדי להשיג הבנה כלשהי, עומדת בפנינו בעיה יסודית: עצם השייכות של ״משמעות״ לשואה – האם מותר לנו בכלל לחפש משמעות? אם אנו סבורים שניתן לעשות זאת, הרי אנו מסכנים את עצמנו באקט של הצדקת הדין – כאילו אנו מצדיקים את ייסורי המודחים ואת סבלותיהם של מיליוני תינוקות ומבוגרים. ואם המשמעות שאנו מוצאים אינה עומדת בקנה אחד עם גודלו של הסבל, הרי לא זו בלבד שטעינו אלא גם חיללנו את זכרם של קדושי השואה. אולם אם נאמץ את הדרך האלטרנטיבית ונאמר כי לשואה אין כל משמעות – הרי כאילו שללנו ממותם של הקורבנות כל עומק של ערך. כדי להבין מהי התחלתו של דיאלוג, נפתח ב״הסתר פנים״ – המונח המקראי והתלמודי המציין נתק בין הקב״ה לעמו. ההסתר הזה הוא כאילו סילוקו העצמי של בורא העולם מ״הדי…
Hidden Face of God

Correspondence

Exchange with Shaul Bald about "The Face of God" (1987)

I am writing you regarding your worthy address on the Holocaust. I’m enclosing a maamar by the Or Hachaim Hakadosh which I believe has relevance to the topic of שואה. He reveals that certain rishut done by reshaim can cause a holocaust. Though not mentioning the aveira or aveirot that cause this catastrophe, he does state that people should curb their taava serucha. For if they do not do so, they may cause the death of countless נפשות, small and big, for which baal aveira is responsible.
Hidden Face of God