הרב קוק (1972)

View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

הרב קוק - הראי"ה (1969)

שאב מב' מחנות – אמו באה ממשפחת חבדית, האב היה משולח מישיבת בולוזין. רב קוק מגז את ב' ההשקפות. הוא אמר: ההלכה פועלת בעולם היום-יומית ושם יש pluralism. But under the pluralism there is harmony; a harmony which characterizes all existence. Man must restore this harmony. הרב קוק היה מקובל נורמלי (לא שאף לבטול היש, בנגוד לקבלה מסטית – בלתי נורמלית ששואפת לבטול היש. Quietism – God is so great we can't describe him in terms therefore his a great Nothing. We want to merge

General Jewish Thought

חוצפא (1957)

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא" (סוטה מ״ט:) – בימי משבר אלה רווחה החוצפא על פני כל התבל, וכמעט שאין להימלט ממנה. ביחסי בנים להורים – תמצא חוצפא. תחקור במצב חיי הנישואין – תמצאנה שוב. תרצה לעמוד על טיב היחסים בין תלמיד למורה – שוב חוצפא. תבדוק במשרדי החוץ של אומות העולם – פי שבעה. כאוויר מרעיל הנכנס לכל פינה במוסדות, כן התכונה הזאת. העולם סובל משגשוג החוצפא, וכחולה הקורא לרופא להבריאו ממחלתו, כן העולם מאזין ומקשיב להד עקבותיו של משיח שיביא תרופה למכת מדינה זו. ומה טיבה של חוצפא זו? "אמר רב ששת: חוצפא מלכותא בלא תגא היא" (סנהדרין ק"ה) – מלכות בלי כתר, שלטון בלי סמכות, אדנות חסרת עדינות, רשות בלי רשות. עני גאה ועבד המושל – זוהי הגדרה שלילית: חוסר הזכות והזיווג, היעדר ההוד וההדר. תופעה זו אינה נעימה. כשתכנה מישהו "חוצפאי" – גזרת עליו את דינו לרעה. אך יש בה גם צד חיובי. בלתי נעימה – אך לא תמיד בלתי רצויה. חז"ל דרשו לשבח את ישראל: "שלושה חצופין הם – בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל" (שמות רבה פמ"ב). יש שחוצפא שומרת על היחיד. יש שהיא מגן על חיי הכלל. יש ובה משתקפת נאמנות והתמסרות לערכי נצח. החוצפא אינה מדרכי הנימוס, הם שונים בתכלית. הנימוס דורש סבלנות, פשרנות, ותרנות; החוצפא – עקשנות, עזות, קיצוניות. הנימוס מיוסד על מידת השלום; החוצפא – נחצבה מצור הדין. וקיום האמת דורש את שניהם – השלום והדין. יחסר האחד מהם – והאמת כסומה באחת מעיניה. משה רבנו ירד מהר סיני ומצא את ישראל בעוון. מה עשה? "ויחר אף משה, וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" – חוצפא שאין כמותה: שבר את הלוחות, מעשה אלקים, מתוך כעס, והקב"ה אומר לו: "יישר כחך ששיברת" (שבת פ"ז). כמה חשובה חוצפא כזו! מרדכי היהודי התעקש וסירב להשתחוות להמן – את כל עמו העמיד בסכנה כדי לשמור על טהרת האמונה. ומה רבה חוצפא זו! אי שם באיי הים – יהודי בודד עם משפחתו, שומר מצוות ומסרב להתבולל בין הגויים – חוצפא זו שומרת על קיום האומה. לפני תשע שנים התקיימה ישיבה בתל אביב – נציגי היישוב היהודי בפלשתינה עמדו בפני סכנה מצד מדינות ערב. שר החוץ הבריטי שנא אותם שנאת מוות. מזכיר המדינה האמריקאי הזהיר בעקיפין – ובכל זאת נמנו וגמרו, ופה אחד הכריזו על עצמאותה של מדינת ישראל. חוצפא כזו חוזרת בפרשת עזה–עקבה – חוצפא כלפי דעת הקהל העולמית. ובלעדי חוצפא זו…

General Jewish Thought