Home Home / הספד להרב הגאון שמעון רם זצ"ל (1997)

Speech

January 1997

הספד להרב הגאון שמעון רם זצ"ל (1997)

Eulogies & Memorials
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

דברי הספד להגר"ש גורן זצ"ל ליום השנה הראשונה לפטירתו (1995)

א) ירי"א מתכבדת להיות האכסניא לכנס – אזכרה זה לכבוד הגאון האדיר, מי שהיה הרב הראשי לישראל משך השנים הכי-גורליות של קיומה, הגאון רבי שלמה גורן זצ"ל. וכבוד מיוחד נודע לנו שאלמנתו הרבנית, תחי', וגיסו הרב הראשי לחיפה, הרה"ג ר' שאר ישוב כהן שליט"א, נוכחים כאן אצלנו. ב) לא פעם זכתה ישיבתנו לקבל פניו. הגיד שעורם כאן, ביקר אצלנו, וכיבדנו אותו כיאות גם לאיש גם למשרתו הרמה. ג) הנני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי על הרב גורן – לפני שנתפרסם כ"גאון" ונודע כבר כ"עילוי". היה זה בערך לפני
Eulogies & Memorials

Speech

דברי הספד על משה אליעזר גרין, עליו השלום (1999)

בלב קרוע ומורתח ובדאבון הנפש, וכמי שאבד לו אח יקר, באתי לכאן עם משפחת רעי האהוב, משה אליעזר גרין, ללוותו על נסיעתו האחרונה לארץ החמדה שלו, להיקבר בחלקת השדה אשר קנינו יחד כדי שלא ניפרד לנצח. הספדתי אותו אתמול, בבית הכנסת בניו יורק בו ישבנו והתפללנו יחד משך יותר מארבעים שנה. ועכשיו בקשה ממני המשפחה המתאבלת להוסיף כמה מלים לכבודו, יקרא דשכבא, כאן, קרוב לירושלים עיה״ק, עיר החמודות שלו עוד מנעוריו. ואם כי ראש-חודש היום, ואין להרבות בקינה ובכי, אבל חכמינו הורו לנו שדברי שבח בנוכחות המת מותרים.הגמרא במסכת שבת דף פ״ח ע״ב אומרת: אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא.... מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר... אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר ויעמד בין המתים ובין החיים וגוי, אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידע?גם משה שלנו – לא משה רבנו אלא משה תלמידי, משה רעי, משה שכני, משה שותפי וידיד נפשי – חי שבעים ושנים שנותיו כאילו מלאכי השרת היו אוהביו וידידיו, כאילו גילו לו סודותיהם רזי עליון. אמנם, אנשי סודו היו המוני מעלה אלה. אינני בקי בשמות המלאכים, אבל דומני שאפשר להכירם על־ידי תפקידיהם, על־ידי שליחויותיהם. למשל: המלאך הממונה על ארץ ישראל, ארץ אשר הקב״ה דורש אתה תמיד, ואשר עיניו בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. מלאך זה כאילו גילה למשה שלנו את סוד חשיבותה וקדושתה, הצית בלבו להט של אהבת ארץ הקודש, וכך נתגלגלו הדברים ומשה יליד ברוקלין ושוכן במנהטן התאהב במדינת ישראל, התמסר לרעיון של הציונות הדתית, והפך להיות ממנהיגי המזרחי בארה״ב. עוד מילדותו שאף להיות "בונה ציון", והשתעשע בחלומו זה עד שהוציאו לפועל כשהקים במרכזה של ירושלים מלון "פלאז׳ה" לשם ולתפארת. בילה כחצי זמנו בארץ, וראה בירושלים מקומו הקבוע (ובניו יורק כדירתו העראית) כהכנה לעלייתו המלאה – ובעיקר כששניים מארבעה ילדיו עלו והתיישבו בארץ.ועוד מלאך, אותו מלאך הממונה על גורלה של תורה בתוך צאצאי אלה שעמדו על הר סיני ואמרו "נעשה ונשמע". אותו מלאך לחש באזנו דבר ומשה קיבלו באהבה ובמרץ. והסוד שמסר לו הוא שהתורה היא הנכס היקר של עם ישראל, למעלה מכל ערך אחר, ואשר תפקידו של היהודי הוא ליישם חוקי התורה בתוך…
Eulogies & Memorials

Outline

הספד לכבוד הרב הגאון אלימלך שכטר זכר צדיק לברכה (2007)

הספד לכי הרה״ג אלימלך שכטר זצ״ל – אדר תשס״ז – February 26, 2007 – was זקן הרבנים at YU for 54 years; born in Vizhnitz (Bukovina), he loved Hasidic warmth. Came to the U.S. as a teenager; studied at YC, RIETS, and BRGS. As a ר״מ, he taught at RIETS/YU for many years in various capacities – also taught at YC, SCW, WSSW. Earned a PhD from Dropsie; his thesis compared Bavli and Yerushalmi. I was proud to award him an honorary degree in 1927. A תלמיד of R. Moshe Soloveitchik, he received semikhah from Yeshiva University. Among the oldest alumni of YC and BRGS – always loyal. His life was not only long but also full – he had so much נחת from children and grandchildren, and gloried in his son’s accomplishments. ואם אמנם "ברא כרעא דאבוה" – אם הבן הוא גדול בישראל, נוכל לצייר עד כמה גדול האב – ת״ח מופלג, מתמיד עד להפליא, פוסק, ויר״ש. For 50 years he taught in multiple areas of halakhah (notably Gittin), raising generations of students who admired him. He also served as rabbi of small shuls in Pennsylvania and then in the Bronx. He was not only great in Torah but also in ethical perspective – he never begrudged those with more money or even more learning or fame, very much like his namesake. תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי (אסתר) – תפארת שלמה בשם רבי אלימלך: "צריך כאו״א לבקש על טובת חבירו ולהיות במס״נ עבורו. וכן דרך כל הצדיקים האמיתיים... להיות במדריגה זו – להיות נפשי בשאלתי במס״נ עבור עמי בבקשתי." He was a man pure in thought, far removed even from the slightest hint of falsehood. The Gemara in Hullin asks: מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל) "מר דרור", ומתרגמינן מירא דכיא – לכאורה לא מובן. ומו״ז זצ״ל explained: Ramban on the פרי קטורת (כי תשא) writes that "מור" is called "דרור" because מור = חפשי מן הזיוף – thus we understand: Mordekhai was free of all falseness. As we part from him, we surely wish him לך בשלום – eternal rest in peace – though perhaps he cannot rest. In Mishpatim and Ki Tissa: "היה אדם גדול ועשיר בתורה... למד תלמידים הרבה ורבץ תורה ברבים... ושבע מן התורה, …
Eulogies & Memorials