Note
באורים שהרהרתי לאבות פרק א' (1992)
שמעון הצדיק: על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח. ובסוף הפרק אומר רשב״ג שהעולם עומד על האמת ועל הדין ועל השלום, וכאורה שתי המשניות סותרות זא״ז. והתירוץ הרגיל הוא שבאמת היינו הך, ששניהם לדבר אחד כוונו רק הביעו את זה בצורות שובות כל אחד בסגנון שלו, והדברים עתיקים. ונראה שאין צורך ליישב את ההדורים, אלא שבאמת הם חולקים זה על זה. שמעון הצדיק קובע שרק תו״ע וגמ״ח נחוצים לקיום היהדות וקיום כל קהילה יהודית. אבל רשב״ג סובר אחרת, ואומר שאין להסתכל אך ורק במבנה הפנימי של הדת או הקהילה אלא גם ביחסיו החיצוניים והטבעיים. ועל כן, הוא מציע שלקיום הקהילה וה״עולם” היהודי נחוצים ג׳ דברים: שלום, חוסר מלחמה ורוב בין ישראל לעמים, ושלוה מן השנאה האנטישמית שהיא בעוכרנו מאז ומתמיד, לפי שבנוכחות הרשעות הגויית כלפנו אבו במבעים מלהקדיש כל מרצנו וכחותינו וכשרונותינו לתורה וכו' . אולם, דא עקא שבהעדר השנאה כלפנו אבו בוטים להתבולל ולהטמע בין הגויים, כמו שאירע הרבה פעמים בתולדותנו –לדוגמא, הקהילה היהודית בקייפנג שבסין – וכמו שקורה כעת בארה״ב כשמדת נישאוי תערובת עולה על 52% רח״ל. לכן, היסוד השבי הוא דין, מידת הדין, כלומר, קיום איזה מתח בינינו לבין הגויים מסביבותינו. ובכון שאם כי "קצת אנטישמיות היא דבר טוב ליהודים", מ״מ קשה מלעכב את הספחת או את הסרטון מלהתפשט ולהתגדל עד שיצא ח״ו חורבן לעם כולו. ולכן צריכים גם שביהם, הדין והשלום, באיזון דק ויציב, ושני תנאים אלה מהווים את הממד החיצוני שה״עולם" היהודי עומד עליהם. אבל גם זה איבו מספיק, כי אוי ואבוי לחברה שאיבה מתקיימת אלא בזכות השנאה אליהם מבחוץ. ונוסף לתנאים מתאימים חיצוניים, דרושה לבו עצמה פנימית, והיא היסוד השלישי והוא האמת, דהיינו אמיתת היהדות, שהיא כוללת את כל יסודות הדת ובעיקר שלשה אלה שמנה שמעון הצדיק – תו״ע וגמ״ח – שכולם אמת ומום אין בם.הלל ושמאי קבלו מהם, הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. והלאה בפרק זה, שמאי אומר עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.גם כאן אין לומר שזה אומר בכה וזה אומר בכה ואין שום מגע ביניהם, אלא להיפך שחולקים זע״ז ושתי שיטות ביהדות עומדות לפנינו. הלל סובר שהדרך לרכש נפשות ליהדות היא דרך האהבה והשלום, ושמאי אומר שצריכים להתחיל אך ורק…
