Home Home / דעת תורה (1991)

Note

May 1, 1991

דעת תורה (1991)

General Jewish Thought
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

הל' יסודי התורה (1957)

פ"א ה"א 1. יסוד היסודות – שהקב"ה הוא הבסיס לכל המציאות כולה. 2. ועמוד החכמות – שהקב"ה הוא הבסיס לכל המדעים והחכמות כולם. השוה אמרתו של ה"שפת אמת": וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים... אין עוד, כלומר שאין עוד ידיעה בעולם מלבד ידיעת ה'. 3. לידע – השוה: אמונה. המשמעות המודרנית (לידע = במופתים, להאמין = בלי הוכחות) אינה הולמת דברי הרמב"ם בכלל. לצידו, אמונה היא רק השלב האחרון בתהליך הידיעה, וא"כ היא רק מונח אפיסטומולוגי-עולמי
General Jewish Thought

Outline

הלכות דעות (1959)

מנין המצוות. 1. להדמות בדרכיו. מצוה זו יסודה במושג של צלם אלקים, שמכיון שיש איזה דמיון בין היוצר ליצור, עלינו למלא ולהשיג את הדמיון הזה עד סופו. 2. שם. כמו שנראה להלן, התפתחות אפיו של אדם אמנם תלויה סו"ס באפיו של הא-ל. וא"כ, שיפור אפיו זה של האדם, יותר ממה שהיא מצוה בעלמא, היא שאיפה טבעית של היצור להדמות ליוצר. אולם בכדי להשיג את התכונות האלקיות האלה, על אדם תחילה להכיר את האלקים ואת תכונותיו. נמצא שרק ע"י ההכרה יכולים להגיע לידי תכונותיו.
General Jewish Thought

Note

הערות למושג דעת תורה (1989)

המושג "דעת תורה" הפך כלל מקובל בפיוש עולם המעשה – דעת תורה קובעת את עולמו ודרכו של האדם, ומנתבת ויוצרת את השקפת עולמו, רצונותיו, נטיותיו, תחומי עיסוקו ואפילו את בחירותיו הפוליטיות. לפי פירוש זה, דעת תורה היא רשות חד־משמעית שאסור לחלוק עליה, ולמעשה מהווה נדבך מרכזי לביסוס רצון דוגמטי ואולי אף לשיטת infallibility. אולם נראה שאמנם יש צורך רב ואמיתי במושג של אישיות תורנית המספגת רוחה של תורה, עד כדי כך שנוכל לראות בה את "רצון התורה". אלא שהמסקנה על פיה רצון התורה הוא חד־משמעי ואסור לתהות או לחקור אחריו בבחינת טעמי המצוות – היא השיטה שכאילו ההלכה עצמה וכל פסקיה הם חד־משמעיים. כבר הוכחתי לדעתי במאמרי ב־Cardozo Law Review שעקרונות הדין לפי ההלכה אינם חד־משמעיים, ופסיקת התורה אינה מוניסטית אלא פלורליסטית, עיין שם. ולפי זה, יש אמנם מקום למושג "רצון התורה", אבל רק במובנו הפלורליסטי – דהיינו, שהרצון שמביעה אישיות תורנית מסוימת הוא רצון התורה, אך אינו הרצון היחיד. ואמנם אפשר שגם הרצון ההפוך והנוגד לו הוא אף הוא רצון תורה, בבחינת "אלו ואלו דברי אלוהים חיים". כלומר, רצון התורה הוא the view of Torah אבל לא a view of Torah בלבד – הוא דעת תורנית בעלת סמכות, אך אינה דוגמטית.
General Jewish Thought