דין הפונה לערכאות הממשלה (2004)

View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

אשו משום חציו (2000)

קביעת הזמן בפעולה נמשכת בהלכה: התורה (שמות כ"ב:ה) קובעת דין אש כאחד מארבעה אבות נזיקין: "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה." והגמ' ב"ק כ"ב ע״ב מגדירה טיבו של אש בהלכה: אתמר רבי יוחנן אמר אשו משום חציו, וריש לקיש אמר אשו משום ממונו... ת״ש המדליק את הגדיש והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו, ונשרף עמו, חייב; עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור. בשלמא למ"ד אשו משום הכי פטור, אלא למ״ד אשו משום ממונו אמאי פטור, אילו קטיל תוריה עבדא הכי נמי דלא מחייב, אמר לך ר"ל הב״ע כשהצית בגופו של עבד דקים ליה בדרבה מיניה.וידועים דברי הנמוק"י שם. שהקשה לר״י דאמ' איך אנו מדליקים בערב שבת והנר הולך ודולק בשבת, הרי הוי כאילו הוא הדליקו בשבת כיון דאמ"ח. ותירץ, דאמ״ח הכוונה הוא דאנו רואים כל מה שנעשה אח״כ בסיבתו הוא כאילו נעשה עתה בעת ההדלקות ומכיון שההדלקה היתה בערב שבת, שפיר מותר להדליק.והנה חידוש זה של הנמוק״י יש עליו עוררין מבין הראשונים משני צדדים. א', מטעם אלה שמתנגדים לזה שאפשר ליישם מושג זה של אמ״ח לנושאים חוץ מנזיקין. ובי, אלה שמעררים על עצם חידושו שכל הפעולה הנמשכת מתייחסת לתחילתה. ועיר על הנושאים האלה, על הראשון ראשון.האם אמ"ח תופס לגבי תחומים זולת נזיקין?שיטת תום': הגמ' בסנהדרין ע"ז ע״א אומרת: "אמר רבא, כפתו ומת ברעב, פטור (שההורג אינו מזומן) ואמר רבא, כפתו בחמה ומת, בצינה ומת, חייב (שההורג מזומן) .סוף חמה לבא, סוף צינה לבא פטור. ואמר רבא, כפתו לפני ארי, פטור (שאפילו לא כפתו היה בסכנה מפני הארי), וכוי." ובתוד״ה סוף חמה לנו, ח״ל: "ומיהו אם כפתו בפנים והביאו במקום שסוף חמה לבא וסוף צינה לבא נראה דהייב למ"ד אמ"ח דלענין מיתה נמי מחשבין באמ"ח כדמוכח בכיצד הרגל (שם כ"ב ע״א)" ומזה שהתוס' ס"ל כהנמוק"י, דאמ"ח שייך גם לנפשות ולשאר איסורין – ואפילו כשאינו מדובר באש.שיטת הריין: בחידושי הריין לסנהדרין ע"ז ע"א כתב, ח"ל: "אע"ג דאמ"ח, וחייב בדי דברים, מ״ט לא מיחייב מיתה אא״כ נפל לתוך האור וכבשו שם או שדחפו לאור ואין יכול להעלות משם, דעביד מעשה ממש." ומזה שהר"ן חולק על דעת תוס' והנמוק"י, וס"ל שאין ליישם את הכלל של אמ״ח לנפשות ושאר איסורין, ומסתמא זה כולל גם שבת וכדאי להוסיף שהאבני נזר (חלק או"ח סי' שפ"ח ד״ה גי) כתב שמכיון שדעת הנמוקי יוסף דחייב בשבת על אמ״ח היא נגד הר…

Talmudic Analysis Practical Halacha

שני אחים וערכאות הממשלה (2004)

רב אחד בקהילה חשובה פנה אלי בשאלה מאוד כאובה: שני אחים, אמידים עצומים בעלי צדקה וחסד ותומכים את ביהכנ״ס ביד רחבה, שותפים כמעט בכל נכסיהם. והנה פרץ ריב מלא קנאה ושנאה בין ראובן הבכור ושמעון הצעיר ממנו, ולא יכלו לדבר שלום איש את רעהו. וכשהתגברה אש המחלוקת בין שני האחים, הגיש ראובן תלונה בערכאות הממשלה נגד שמעון, וכך הגיע המצב לידי שנאה גלוייה בלי מצרים. שמעון התעקש ואמר שאם גבאי ביהכנ״ס יתנו איזשהו כיבוד לראובן, יתפטר מהקהילה ושוב לא יימנה בין תומכיה אף לפרוטה. הרב נמצא במבוכה נוראה, שפרנסתו וקהילתו שתיהם בסכנה. שמעון לוחץ על הרב שינדה את ראובן מאחר שהוא התחיל בהתערבותו של הערכאות. הרב ביקש ממני חוות דעתי. והנה לכאורה אין ספק ששמעון צודק שכן פסק הש״ע ביו״ד סימן של״ד סעיף מ״ג: על כ״ד דברים מנדין את האדם ואלו הן... ט׳, המעיד על ישראל בערכאות של עובדי כוכבי׳ אנסין והוציא ממנו ממון בעדותו שלא כדין מנדין אותו עד שישלם. והרמ״א מוסיף בשם המהרי״ק: ואין צריכין לענין נידוי עדות וראיה ברורה אלא אומד הדעת באמתות הדברים שהתובע טוען ברי ואז אפי׳ אשה אפי׳ קטן נאמן אם הדעת נותן שאמת הדבר . לכאורה פסק הש״ע הוא שאיסור ערכאות והעונש של נידוי הם רק אם יש צד של חסרון כיס, אבל אם אין צד כספי אין איסור בדבר או לפחות לא חל עליו עונש נידוי.אולם הדבר הוא לא כל כך פשוט, שראובן טוען שהבקשה שהגיש נגד שמעון מטרתו רק להכריח את שמעון שיגלה לו את כל הנכסים והעסקים שהם בשותפות. לפי טענתו, שמעון סרב לעשות כן ולפיכך נאלץ להביא את העניין לבית המשפט הממשלתי. ואמנם עיון קל במסמכים הליגליים כנראה תומך טענתו, אך דא עקא שעיון חודר מעמיד את העניין בספק, שכן בטופס המסמך אומר ראובן שמטרת הבקשה לתת דו״ח על העסקים שהם בשותפות היא שלא להשאיר את יורשיו בלי כל, והסגנון מורה שיש בזה תביעה של ממונות, שכן הוא כותב שבלי הדו״ח הבנים שלו will result בנזק כבד, כאילו זה ודאי שיפסידו ועל כן מוכרח שמעון לשלם, ולא כתב סתם בלשון חשש: may result .אבל אם נניח שאין במסמך זה של ראוp משום תביעה לפיצויים כספיים, עוד אנו עומדים מול השאלה אם אמנם עצם ההליכה לערכאות בעניינן משפטי בלי תביעה לתשלום הוא נגד הדין או לא.כאמור, מדברי הש״ע ביו״ד הנ״ל, משמע שרק אם יש צד של ממונות חל עליו עונש נידוי אם פנה לערכאות. אבל בש״ע חו״מ סימן כ״ח סעיף ג׳…

Talmudic Analysis Practical Halacha

תוקף המנהגים עפ"י ההלכה (2004)

בפרק האחרון דנתי בין השאר במנהג שהתפתח בקהילות אשכנז בימה״ב, והעליתי שלפי החות יאיר שתוקף מנהג איזו עיר הוא מכח המקום ולא האנשים, כך שכשנתפזרו דרי העיר אין עליהם חובה לקיים את המנהגים ששררו בעיר, שאולי גם המנהג שלא לקרוא את הולד על שם אביו או סבו החי ג״כ אבד תוקפו היות שקהילות אשכנז בעו״ה נחרבו כולם בימי השואה. ואם כי לא סמכתי על הצעה זו והבאתי הרבה מקורות וכו', קבלתי תגובה מחד מן חברייא, ה״ה ידידי הרב הנכבד ר׳ אברהם ארט שליט״א מטובי אברכי הכולל העליון ע״ש גרוס של ישיבתנו. הרב ארט השיג עליי שלפי דבריי בכל מקום שחלוקים בני אשכנד מבני ספרד נאמר שכיון שבאנו למקום שישנו שם שתי מנהגות בטל תוקף מנהגנו מקדמת דנא וא"כ יהיה מותר לבני אשכנד לאכול קטניות בפסח וכדומה, ודה לא שמצנו מצולם.הנה יפה הציר, אבל לא צלי תלונתו כי אם צל החו״י, ולא רק צלי ו אלא גם צל הריב״ש ממנו שאב ציקר דצתו בדה, וצל הריין פרק מקום שנהגו שהבאנו, ולכאורה הקושיא צצומה ואיננה ניתנת לפתרון קל.עב קף .המג ה ג... לפי ההלכה בראשונה צריכים אנו להביו איר מלכתחילה חלו לפי ההלכה כל מנהגי הצרות צל חבריהם וי וצאי חלציהם, כר שכל האשכנדים מחויבים לשמור את כל מנהגי אשכנד וכן הספרדים והתימנים וכוי, הלא א״א לומר שיש להם דין של סתם ציר שהרי הרבה צרים וציירות, כרכים וכפרים, שמרו מסורות צדה דו או דו ולא שייר לכאורה להגדירן כבני ציר שהיא מוגדרת כמקום מסוים. מהו איפא המקור ההלכתי לתוקף המנהגים של הצרות השונות (אשר לפי רבים מההיסטריונים מנהג אשכנד מוצאו במנהגי בני א״י, ומנהג ספרד נתגלגל ממנהג בני בבל)?ובנוגצ לנו היום, יש לציין היטב ברקצ ההלכתי של תפיסת וקביצת מנהגים במדינה דו שהיא מיוחדת במינה בדה שהיא קלטה רבבות יהודיםמנהגיםמכל הצרות וכל הקהילות מצל פני כל החבל, ובמקום לאחד את כולם במסגרת קהילתית אחת, נשארו קבוצות שלימות של אנשים, דציר שם ודציר שם, שהמשיכו את המנהגים של ארצות מוצאם וצרי פדוריהם ולא התמדגו לקהילה אחת ואף לא בציר אחת. וכשם שבא נכובדנאצר ובלבל את האומות, כר באו האומות לאמריקה והיא הפרידה ביניהם. וברור שהמציאות האמריקאית היא כר שאין לראות בצרים שלנו את האמצצי הדרוש להמשיר מסורת קהילתית..והנה ירוצים לנו צל שלש דרכים שהמסורת של מנהגים נמסרה מדור לדור. יש כאלה שפשטו בכל ישראל,־ יש כאלה שתפסו אותם או חי דשו מ בצרים מס…

Talmudic Analysis Practical Halacha