דברי הספד להגר"ש גורן זצ"ל ליום השנה הראשונה לפטירתו (1995)

View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

Eulogy for Moshe Eliezer Green (1999)

בלב קרוע ומורתח ובדאבון הנפש, וכמי שאבד לו אח יקר, באתי לכאן עם משפחת רעי האהוב, משה אליעזר גרין, ללוותו על נסיעתו האחרונה לארץ החמדה שלו, להיקבר בחלקת השדה אשר קנינו יחד כדי שלא ניפרד לנצח. הספדתי אותו אתמול, בבית הכנסת בניו יורק בו ישבנו והתפללנו יחד משך יותר מארבעים שנה. ועכשיו בקשה ממני המשפחה המתאבלת להוסיף כמה מלים לכבודו, יקרא דשכבא, כאן, קרוב לירושלים עיה״ק, עיר החמודות שלו עוד מנעוריו. ואם כי ראש-חודש היום, ואין להרבות בקינה ובכי, אבל חכמינו הורו לנו שדברי שבח בנוכחות המת מותרים.הגמרא במסכת שבת דף פ״ח ע״ב אומרת:אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו! אמר להן: לקבל תורה בא מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר... אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר ויעמד בין המתים ובין החיים וגוי, אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידעיגם משה שלנו־־לא משה רבנו אלא משה תלמידי, משה רעי, משה שכני, משה שותפי וידיד נפשי־- חי שבעים ושתים שנותיו כאילו מלאכי השרת היו אוהביו וידידיו, כאילו גילו לו סודותיהם, רזי עליון.אמנם, אנשי סודו היו המוני מעלה אלה. אינני בקי בשמות המלאכים, אבל דומני שאפשר להכירם על־ידי תפקידיהם, על־ידי שליחויותיהם. למשל: המלאך הממונה על ארץ ישראל, ארץ אשר הקב״ה דורש אתה תמיד, ואשר עיניו בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. מלאך זה כאילו גילה למשה שלנו את סוד חשיבותה וקדושתה, הצית בלבו להט של אהבת ארץ הקודש, וכך נתגלגלו הדברים ומשה יליד ברוקלין ושוכן במנהטן התאהב במדינת ישראל, התמסר לרעיון של הציונות הדתית, והפך להיות ממנהיגי המזרחי בארה״ב. עוד מילדותו שאף להיות "בונה ציון", והשתעשע בחלומו זה עד שהוציאו לפועל כשהקים במרכזה של ירושלים מלון "פלאז׳ה" לשם ולתפארת. בילה כחצי זמנו בארץ, וראה בירושלים מקומו הקבוע (ובניו יורק־-כדירתו העראית) כהכנה לעלייתו המלאה-ובעיקר כששניים מארבעה ילדיו עלו והתיישבו בארץ.ועוד מלאך, אותו מלאך הממונה על גורלה של תורה בתוך צאצאי אלה שעמדו על הר סיני ואמרו "נעשה ונשמע". אותו מלאך לחש באזנו דבר ומשה קיבלו באהבה ובמרץ. והסוד שמסר לו הוא שהתורה היא הנכס היקר של עם ישראל, למעלה מכל ערך אחר, ואשר תפקידו של היהודי הוא ליישם חוקי התורה בתוך החברה …

Eulogies & Memorials

דברי הספד על משה אליעזר גרין, עליו השלום (1999)

בלב קרוע ומורתח ובדאבון הנפש, וכמי שאבד לו אח יקר, באתי לכאן עם משפחת רעי האהוב, משה אליעזר גרין, ללוותו על נסיעתו האחרונה לארץ החמדה שלו, להיקבר בחלקת השדה אשר קנינו יחד כדי שלא ניפרד לנצח. הספדתי אותו אתמול, בבית הכנסת בניו יורק בו ישבנו והתפללנו יחד משך יותר מארבעים שנה. ועכשיו בקשה ממני המשפחה המתאבלת להוסיף כמה מלים לכבודו, יקרא דשכבא, כאן, קרוב לירושלים עיה״ק, עיר החמודות שלו עוד מנעוריו. ואם כי ראש-חודש היום, ואין להרבות בקינה ובכי, אבל חכמינו הורו לנו שדברי שבח בנוכחות המת מותרים.הגמרא במסכת שבת דף פ״ח ע״ב אומרת: אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא.... מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר... אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר ויעמד בין המתים ובין החיים וגוי, אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידע?גם משה שלנו – לא משה רבנו אלא משה תלמידי, משה רעי, משה שכני, משה שותפי וידיד נפשי – חי שבעים ושנים שנותיו כאילו מלאכי השרת היו אוהביו וידידיו, כאילו גילו לו סודותיהם רזי עליון. אמנם, אנשי סודו היו המוני מעלה אלה. אינני בקי בשמות המלאכים, אבל דומני שאפשר להכירם על־ידי תפקידיהם, על־ידי שליחויותיהם. למשל: המלאך הממונה על ארץ ישראל, ארץ אשר הקב״ה דורש אתה תמיד, ואשר עיניו בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. מלאך זה כאילו גילה למשה שלנו את סוד חשיבותה וקדושתה, הצית בלבו להט של אהבת ארץ הקודש, וכך נתגלגלו הדברים ומשה יליד ברוקלין ושוכן במנהטן התאהב במדינת ישראל, התמסר לרעיון של הציונות הדתית, והפך להיות ממנהיגי המזרחי בארה״ב. עוד מילדותו שאף להיות "בונה ציון", והשתעשע בחלומו זה עד שהוציאו לפועל כשהקים במרכזה של ירושלים מלון "פלאז׳ה" לשם ולתפארת. בילה כחצי זמנו בארץ, וראה בירושלים מקומו הקבוע (ובניו יורק כדירתו העראית) כהכנה לעלייתו המלאה – ובעיקר כששניים מארבעה ילדיו עלו והתיישבו בארץ.ועוד מלאך, אותו מלאך הממונה על גורלה של תורה בתוך צאצאי אלה שעמדו על הר סיני ואמרו "נעשה ונשמע". אותו מלאך לחש באזנו דבר ומשה קיבלו באהבה ובמרץ. והסוד שמסר לו הוא שהתורה היא הנכס היקר של עם ישראל, למעלה מכל ערך אחר, ואשר תפקידו של היהודי הוא ליישם חוקי התורה בתוך…

Eulogies & Memorials

הספד להרב הגאון שמעון רם זצ"ל (1997)

גמ׳ שבת דף ק״ה ע״א: אמר רב יהודה אמר רב – כל המתעצל בהספדו של חכם, ראוי לקוברו בחייו, שנאמר (יהושע כ"ד): "ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש" – מלמד שרגש עליהן הר להורגן. והנה מאמר זה קשה מכמה צדדים: א) האם אין העונש כבד מדי לעבירה זו של עצלות? ב) הייתכן שעם ישראל יתעצלו בהספדו של יהושע, אחרי כל מה שעשה בשבילם עוד מנעוריו? ג) האמנם התעצלו בהספדו כסתם עצל שגינה הכתוב כמה פעמים בספר משלי?והתשובה לשאלותינו באה מדברי מרן הראי״ה קוק זצ״ל, שכתב כי ההתעצלות כאן פירושה שאדם אינו ממלא חובתו כלפי הנפטר במלוא הכבוד הראוי – בכך שההערכה שלו מתייחסת רק לדברים הגלויים מחיי הנפטר ומתעלמת מן הנסתר שבו, מן החיים הפנימיים והעשירים שהיו נעלמים מעיני הציבור. גם זו התעצלות, כי גם ההישגים הגלויים יונקים ממקורות פנימיים נסתרים – ועל כן עצלות זו היא סילוף של האמת. העונש על כך הוא מידה כנגד מידה – שגם החיים הגלויים של אותו מספיד מתעצל טעונים גניזה...וזה קרה ליהושע: הכל הכירו בכיבוש המעשי שהביא את ישראל לארץ ירושתם, ובניצחונותיו הצבאיים. אך מתוך הפרסום הגדול של מפעליו הגלויים – התעצלו לחדור לעומק ערכו הרוחני: הנביא הגדול, השקדן הנפלא אשר לא ימוש ספר התורה מפיו, אשר מנעוריו לא מש מאוהלו של משה רבו.ולפיכך, כשאנו באים להספיד את חברנו ורבנו הדגול הרה"ג שמעון רם זצ"ל, כה סמוך לפטירתו – רק לפני שעות ספורות! – עלינו לדעת שעוד לא הספקנו להתבונן בחייו בפרספקטיבה הנדרשת, מנקודת מבט החובקת זרועות עולם. אין לאל ידינו להבין כדבעי לתוך תוכם של חייו הרוחניים הפנימיים, ואנו מבקשים את סליחתו – כי לא מתוך עצלות אנו נמנעים מן ההספד הראוי לו.מה היו תכונותיו של האיש? הוא היה תלמיד חכם חריף, מחדש בהלכה חידושים יסודיים – וחבל שרובם לא נכתבו, ואם נכתבו – לא נתפרסמו. הוא שימש כר״מ בישיבתנו קרוב לארבעים שנה. בראשית דרכו התפרסם כ״הויסקובר עילוי״, ולמד בישיבת סלונים יחד עם מורנו המנוח הרב ד״ר שמואל בלקין זצ״ל. נתברך בכוח יצירה לא רק בהלכה אלא גם באגדה ובדרוש, היה נואם בחסד עליון – בעברית ובאידיש. היה חבר טוב לעמיתיו – ער, אקטיביסט, ונעים הליכות. היה מן האחרונים שבין הרבנים הגדולים שהצטרפו ל״המזרחי״, ותמך בתנועה זו לאורך עשרות שנות חייו.במדרשים המאוחרים (עי׳ אוצר המדרשים) מובאת אגדה נפלאה על ג…

Eulogies & Memorials