Home Home / ברוך שם מלכותו לעולם ועד (1982)

Article

March 16, 1982

ברוך שם מלכותו לעולם ועד (1982)

Prayer General Jewish Thought Talmudic Analysis
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Note

ברכת כהנים, אהבת ישראל, בחירת ישראל, אהבה ותורה (1988)

השאלה נשאלת בפי כל: מדוע נזכרה אהבה בנוסח ברכת כהנים, "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה"? והשיבו מה שהשיבו. ונראה להעיר שיש ברכה אחרת הכוללת עניו האהבה, והיא ברכת בחירת עם ישראל: "בא" י הבוחר בעמו ישראל באהבה". ולפי דה, הכהנים בברכתם מקיימים ״והלכת בדרכיו״, imitatio Dei, בדה שגם הם מברכים את העם באהבה. "הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו״, ולפיכך הם מברכים באותו נוסח ששולחם האלקי מברך אותה האומה — באהבה.ועקב סמיכת הענין בין שתי הברכות, הן למדין זו מזו. ברכת כהנים נתונה לכל אחד ואחד מעם ישראל, ואפילו "העם שבשדות" בלי אפליה ובלי יוצא מן הכלל. כך בוחר הקב״ה בעם ישראל כולו מבלי בין גדול וקטן, איש ואשה, דל ועשיר. צדיק ורשע, מי שמכיר העם ומי שאינו מכיר — ובעל כורחו הוא נבחר. וסימן מובהקכהנים הפלייה להפלות בבחירת לזה — שהברכה ניתנת באהבה.וכמו כן, ברכת אהבה רבה שברכת התורה: "אבינו להבין ולהשכיל… באהבה. כל כולה של תורה רצופה אהבה, וכל כולה של אהבה מכוונת לתורה. וכמו כן ברכת כהנים: אעפ"י שכנראה הברכהעוסקת רק במילי דעלמא, בכל זאת האהבה מזכירה שהברכה הכי נשגבה והכי קדושה היא: ללמוד תורה ולהאדירה. ועל כן: לברך את עמוישראל באהבה.
Prayer General Jewish Thought

Outline

הל' תפילה (1968)

1. ה"א – שנא' ועבדתם את ה"א... איזו היא עבודה שבלב היא תפלה. הנה יש שלש הגדרות של המלה "עבודה". א) קשור למלת "עבד". וא"כ עבודה אינה סתם מלאכה קשה. אפ' הבן-חורין יכול לעבוד קשה, יותר מן העבד. אלא עיקר מהות עבדות היא ההכנעות של העבד אל האדון: כל כחותיו מאוויו וכשרונותיו מוקדשים לטובת האדון וסרים לרצונו. ולכן – עבודת ה', התמסרות האדם כל כולו לרצון ה' ולפיכך נתכנה משה כעבד ה', השבח היותר גדול לאדם בן תמותה. 2. קרבנות. כגון: על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה... או: עבודת הכהנים, או: העבודה ביוה"כ
Prayer General Jewish Thought

Speech

זכור את יום השבת לקדשו (1986)

ש"ע או"ח סי' רע"א פסק שנשים חייבות בקידוש של שבת כמו אנשים, "ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מה"ת כמותם", והמג"א (שם) הוסיף שלפי"ז פשוט שאין קטן מוציא את האשה, ואפילו הוא בן י"ג שנה ויום אחד אינו מוציא אותה, שמכיון שהיא חייבת מדאורייתא אין סומכין על החזקה שהביא שתי שערות אא"כ נתמלא זקנו. והדגול מרבבה (שם) כתב דהיינו דווקא אם האשה לא התפללה ערבית, שאז היא חייבת בקידוש אמנם מדאורייתא, אבל אם התפללה ערבית כראוי, הרי יצאה י"ח בקידוש מדאורייתא ע"י קידוש היום שבתפילה ואינה חייבת כי אם מדרבנן, ואז אפילו קטן לגמרי יכול להוציאה. ומזה בא הדג"מ לדון בשאלה אקטואלית מאוד – באיש שכבר התפלל ערבית ושב לביתו ורוצה להוציא את אשתו וילדיו בקידוש והם לא התפללו – איך יצאו הנשים י"ח בקידוש זה של הבעל, הלא הבעל חייב רק מדרבנן לקדש על הכוס שכבר יצא את חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה, ואילו אשתו עוד חייבת לקדש מדאורייתא, וקי"ל דמחויב מדרבנן אינו יכול להוציא את המחויב מדאורייתא. והדג"מ דן בשאלה זו מצד ערבות – שהרי כל עניין להוציא אחרים י"ח הוא מצד שכל ישראל ערבים זה בזה (עי' רש"י ר"ה כט), אבל הרא"ש פסק שאין ערבות לנשים (עי' רא"ש ברכות ג"כ ע"ג), וא"כ השאלה אם לאנשים יש ערבות גם על הנשים והם ערבים להן אף כי להן אין ערבות לאנשים, ולכן יכולים להוציאן י"ח – או שמא כמו שאין לנשים ערבות על הגברים כך אין לגברים ערבות על הנשים וא"כ אינם יכולים להוציאן י"ח. אבל בעיקר השאלה כאן תלוי בעניין זכר ליציאת מצרים בקידוש. המנחת חינוך (מ"ע ל"א) כתב שוודאי יכול הבעל להוציא את אשתו בכגון זה, משום שא"א לצאת י"ח קידוש מה"ת בקידוש שבתפילה שהרי בתפילה לא נזכר כלל יציאת מצרים, ועניין הברכה ליצ"מ בקידוש מקורו בפסחים קיז ע"ב, "אמר רבא אמר ר' יצחק: מניין שצריך להזכיר יצ"מ בקידוש היום? שנאמר למען תזכור את יום צאתך וגו' וכתיב הכא זכור את יום השבת לקדשו" – הרי שיש גזירה שווה לחייב הזכרת יצ"מ בקידוש, ואם לא הזכיר לא יצא י"ח מדאורייתא. והנה בתפילת ליל שבת לא נזכר יצ"מ, רק בקידוש על הכוס – א"כ הבעל שהתפלל ערבית אינו מוציא את אשתו שלא התפללה ושניהם לא יצאו י"ח קידוש מדאורייתא, ולכן אפשר שיוכל להוציאה. הרשב"ם פירש שם, "וצריך שיזכיר יצ"מ בקדושת היום – בין בכוס בין בתפילה של שבת מגז"ש דפסח", משמע שגם בתפילה צריך להזכיר יצ"מ. אך נו…
Prayer General Jewish Thought Talmudic Analysis Practical Halacha