Home Home / The Halakha's Attitude to Christianity …

Speech

January 13, 2008

The Halakha's Attitude to Christianity and Islam

Talmudic Analysis Practical Halacha

RELATED CONTENT

Article

עוסק במצוה פטור מן המצוה כשאפשר לקיים שניהם (1998)

בענין עוסק במצוה פטור מן המצוה דנו הראשונים בשאלה אם הכלל הזה תופס תמיד או רק כשא״א לקיים שניהם, ויש בראשונים ג' שיטות. רש״י סובר שאפי אם אפשר לקיים שניהם פטור, וכן נראה ממ"ש על מתני' סוכה כ"ה ע"א, ששלוחי מצוה פטורים אפ' בשעת חנייתן. ותוס' כ"ו ע"א ד״ה שלוחי מצוה הקשו עליו, וכי מי שציצית בבגדו ותפילין בזרועו או שאבידה נמצאת בביתו להחזירו כשיתפנה פטור מכל מצוות התורה? אלא שהכלל עוסק במצוה פטור מן המצוה תופס רק כשהוא טרוד ועוסק בה ממש, ואפילו אז פטור מן המצוות רק כשא״א לו לקיים שניהם. ויש שיטה אמצעית והיא של הריין (דומה לזה היא שיטתו של הראייה שהובאה בשטמ"ק לב"ק נ"ו ע״ב) שיש הבדל בין העוסק במצוה למקיים המצוה, שרק בעוסק ממש, כגון שלובש את הטלית המצויצת או מאכיל את הבהמה האבודה שבידו, אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה, משא״כ במקיים בלחוד כגון שיש ציצית בבגדו וכדומה. ובעוסק במצוה שפטור מן המצוות, זה אפי כשאפשר לקיים שניהם. והוסיף הריין שבמקרה של מקיים המצוה בלבד ואין לו טירחא אז מצד "מהיות טוב אל יקרא רע,"1 ודאי עליו לצאת ידי שתיהן.והנה, מלבד שמחלוקת זו זקוקה להסבר, יש קשיים מיוחדים שכדאי לשים לב להם. א', קשה על רש״י שכתב בפירושו בסוכה כ"ה ע"א ד"ה שלוחי מצוה, וז"ל: "שלוחי מצוה - הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים." ולכאורה מה הנ״מ בין שלוחי מצוה בחנייתן שכן אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה, לבין מי שלובש ציצית או תפילין שלא אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה? ויש ששאלו, מדוע שונים ג' אלה מכל שאר שלוחי מצוה ומדוע לא נאמר גם בכל אלה שטרודים בהכנה למצוה שפטורים אפי בשעת חנייתן?ובי, קשה מה שנזכר בשו"ת שרידי אש ח"ג סי' פ"ה שהגמ' בשבת י"א ע״א מסיקה שאפי מי שתורתו אומנתו מפסיק לק״ש, והייתכן שההולך ללמוד תורה עדיף מלומד תורה, שההולך אין לו להפסיק למצוות אחרות והלומד כן צריך להפסיק?ולע"ד נראה לתרץ ע״י הסבר שיטותיהם, דהנה יש לחקור מהי המטרה הסופית של קיום המצוות? ובזה מצינו כמה שיטות. מחד גיסא, יש לומר שהמטרה הסופית היא להיות מקושר עם הקב״ה ועל ידי כך להכיר במציאותו. ולזה התכוון הרמב"ם בהלכה הראשונה של המשנה תורה, וז״ל: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון," דהיינו אם כי המצוות חלוקות זו מזו, וכל אחת יש לה קיום מיוחד, מ״מ בסופו של דבר כולן כפופות …
Talmudic Analysis Practical Halacha

Article

תוקף המנהגים עפ"י ההלכה (2004)

בפרק האחרון דנתי בין השאר במנהג שהתפתח בקהילות אשכנז בימה״ב, והעליתי שלפי החות יאיר שתוקף מנהג איזו עיר הוא מכח המקום ולא האנשים, כך שכשנתפזרו דרי העיר אין עליהם חובה לקיים את המנהגים ששררו בעיר, שאולי גם המנהג שלא לקרוא את הולד על שם אביו או סבו החי ג״כ אבד תוקפו היות שקהילות אשכנז בעו״ה נחרבו כולם בימי השואה. ואם כי לא סמכתי על הצעה זו והבאתי הרבה מקורות וכו', קבלתי תגובה מחד מן חברייא, ה״ה ידידי הרב הנכבד ר׳ אברהם ארט שליט״א מטובי אברכי הכולל העליון ע״ש גרוס של ישיבתנו. הרב ארט השיג עליי שלפי דבריי בכל מקום שחלוקים בני אשכנד מבני ספרד נאמר שכיון שבאנו למקום שישנו שם שתי מנהגות בטל תוקף מנהגנו מקדמת דנא וא"כ יהיה מותר לבני אשכנד לאכול קטניות בפסח וכדומה, ודה לא שמצנו מצולם.הנה יפה הציר, אבל לא צלי תלונתו כי אם צל החו״י, ולא רק צלי ו אלא גם צל הריב״ש ממנו שאב ציקר דצתו בדה, וצל הריין פרק מקום שנהגו שהבאנו, ולכאורה הקושיא צצומה ואיננה ניתנת לפתרון קל.עב קף .המג ה ג... לפי ההלכה בראשונה צריכים אנו להביו איר מלכתחילה חלו לפי ההלכה כל מנהגי הצרות צל חבריהם וי וצאי חלציהם, כר שכל האשכנדים מחויבים לשמור את כל מנהגי אשכנד וכן הספרדים והתימנים וכוי, הלא א״א לומר שיש להם דין של סתם ציר שהרי הרבה צרים וציירות, כרכים וכפרים, שמרו מסורות צדה דו או דו ולא שייר לכאורה להגדירן כבני ציר שהיא מוגדרת כמקום מסוים. מהו איפא המקור ההלכתי לתוקף המנהגים של הצרות השונות (אשר לפי רבים מההיסטריונים מנהג אשכנד מוצאו במנהגי בני א״י, ומנהג ספרד נתגלגל ממנהג בני בבל)?ובנוגצ לנו היום, יש לציין היטב ברקצ ההלכתי של תפיסת וקביצת מנהגים במדינה דו שהיא מיוחדת במינה בדה שהיא קלטה רבבות יהודיםמנהגיםמכל הצרות וכל הקהילות מצל פני כל החבל, ובמקום לאחד את כולם במסגרת קהילתית אחת, נשארו קבוצות שלימות של אנשים, דציר שם ודציר שם, שהמשיכו את המנהגים של ארצות מוצאם וצרי פדוריהם ולא התמדגו לקהילה אחת ואף לא בציר אחת. וכשם שבא נכובדנאצר ובלבל את האומות, כר באו האומות לאמריקה והיא הפרידה ביניהם. וברור שהמציאות האמריקאית היא כר שאין לראות בצרים שלנו את האמצצי הדרוש להמשיר מסורת קהילתית..והנה ירוצים לנו צל שלש דרכים שהמסורת של מנהגים נמסרה מדור לדור. יש כאלה שפשטו בכל ישראל,־ יש כאלה שתפסו אותם או חי דשו מ בצרים מס…
Talmudic Analysis Practical Halacha

Speech

The Blind in Halacha (1989)

Rabbi Lamm discusses the halakhic obligations of the blind.
Talmudic Analysis Practical Halacha