אי. עיי רש״י עה״פ ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר, שכ' שהסיבה לזה היא מכיון שביתבה רשות למשחית לחבל שוב אינו מבחין בין צדיק לרשע. ובני יהושע ב״י שאלני שאדרבה אם המשחית היה מבחין היה מגדל בזה את הנס והיה בזה אף יותר קדוש השם. והשבתי לו שאולי יש לנמק את זה באופן אחר, ואבאר: מכת בכורות היא הראשונה שקרה דוקא בלילה, ומדוע? לפי שהבכורות הוכו מדה כנגד מדה שהלא פרעה שעבד וגזר על עם ישראל שהוא בבו בכורו של הקב״ה, דהיינו שישראל הוא הבכור במשפחות העמים של הקב״ה, שכל העולם הוא כעין משפחה של עמים ושבטים, ובחירת עם ישראל פרושו שישראל הפך להיות ה״בכור" של משפחה זו. ולפיכך המכה האחרובה והכי-בוראה של מצרים היתה מכוובת אל המשפחות שבמצרים עי״ז שהבכורות בהרגו. ובכדי להבליט את זה מוכרח שכולם יהיו בבתיהם, שאלולי כן לא היתה המכה בראה בכל עוזה, ואשר על כן הובלט הענין של בית במכה זו, שעל בני ישראל להטיל את האות של דם על המשקוף והמזוזה של כל בית ישראלי, ושאסור לצאת מפתח הבית כל הלילה, הזמן שכל המשפחה מתאספת כרגיל. וכך הובלט הצד הניסי של המכה, שבכל בית-משפחה של מצרים הוכה הבכור, ובבתים-משפחות של ישראל היו בטוחים.ועל כן בצטוו "ואתם לא מכוובת לבכורות משפחות העולם שהוא עם ישראל.תצאו איש מפתח ביתו עד המצרריים כעובש לרשעתםבוקר" להדגיש שמכה זו כלפי הבכור של משפחותבי. בליל הסדר ש״ז שאלבי בכדי היקר יובתן ב״י מדוע פותחים את הדלת לכבוד אליהו הבביא (לפי האגדה העממית) ואילו בכל ליל שבת כשהאדם חוזר לביתו בלווית שבי מלאכי השלום אין מי שמכבדם בפתיחת הפתח. והשבתי לו שיש הבדל בין ברכה לגאולה, שכשהמלאכים באים לברכבו אין צורך לבו לעשות שום דבר אלא לקבל את הברכה ברגשי תודה אבל בפאסיביות, אולם כשעוסקים בגאולת ישראל לא ייתכן שאבו בשב בחיבוק ידים, ומצווים אבו לפעול ביזמתבו-אנו באתערותא דלתתא בכדי שבזכה לגאולה ממעל אתערותא דלעילא ע״י אליהו הבביא.Fe:pesach.92