Jewish mysticism teaches a great principle, which it derives from the verse in Kohelet that God created the world זה לעומת זה, “one opposite the other.” This means, according to the Kabbalah, that every manifestation of holiness in the world has an underside of profanity and destructiveness. Hence, when God emanated the ten spheres of holiness, there came into being, corresponding to them עשר ספירות דמסאבותא, the ten spheres of impurity. This underside of evil and impurity that always accompanies the phenomena of sanctity is referred to as the סטרא אחרא, “the other side” – a term often applied, in Yiddish, to the devil or demons. This is not only a mystical idea, but a universal truth that applies at all times and places.For instance, love is a great idea, but it can easily be distorted into something powerfully destructive: lust. The same tender and warm feelings of love, when applied to the wrong person, become illicit and immoral. No wonder that the word חסד, which is usually used to express the idea of affectionate generosity, is also used by the Torah to describe a particularly ugly form of incest. Self-confidence is a great attribute. Every parent wants to inculcate this quality in his children. Yet by the slightest twist, this great idea reveals its “other side” of impurity, and it becomes – arrogance, changing a confident person into an insufferably supercilious one. Democracy is certainly a great idea, one which has inspired millions. Yet the same idea of power being invested in the people can, if one is not careful, turn into its “other side,” and become merely mob-rule. What is a lynch mob, if not democracy distorted?All of these, and many more, are great ideas which are dangerous. I often use this as a test of an idea. If someone proposes an idea to me, I see if it can become dangerous if it is distorted. If it cannot, then probably the idea is trivial! Of course, one can simply opt for safety and security by abandoning all great ideas – but that is a l…

איתא בגמ' קדושין דף ס"ו ע"ב, תניא, בעל-מום שעבד עבודתו פסולה, מנלן?..."לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום", כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא שלום כתיב? א"ר נחמן, וי"ו קטיעא הוא. והנה מזה פרדוכס נפלא: רק כשיש וי"ו קטיעא יכול אדם להגיע לידי שלימות. הדרך לשלמות – ע"י פגימה וחסרון. אם יש לך אדם השרוי כולו בשלום, חזקה עליו שאינו שלם. אדם שאינו מודע לחסרון, לפגם, ואינו מוכן לקבל על עצמו ייסורים, גם השלמות לא תהיה מנת חלקו. וידוע הפתגם החסידי: "אין לך לב שלם כלב נשבר". והנה מה שאמרנו לגבי ברית כהונה תופסים גם לגבי ברית מילה. כריתת בשר הערלה עומדת במקום וי״ו קטיעא כהדרך הכי בטוחה לשלמות.חלוקים הם בני אשכנז ובני ספרד אם מברכים ברכת שהחיינו בברית טילה. הספרדים נוהגים כפסקו סל הרמב״ם שמברכים ברכת הזמן, ואילו האשכנזים נגררים אחרי הגאונים שסוברים שאין לברך שהחיינו בברית מילה. וטעמם עמם: שהחיינו באה על השמחה, ומשום צערא דינוקא אין השמחה שלימה ולכן אין מברכים אותה.ומה טעם שבני ספרדים כן מברכים שהחיינו? האם לב אבן להם, שאין רגישים לצעו־א דינוקא? ונראה שהתשובה היא כפי מה שאמרנו: ברית מילה כברית כהונה בנויה על יסוד הוי״ו קטיעא. כאב כריתת הערלה, צערא דינוקא כשהוא מתבוסס בדמיו, הייסורים של היהודי בראשית דרכו, הם לא רק הכנה לחיי השלימות אלא חלק בלתי-נפרד של בקשת השליטות, ואשר על כן "צערא דינוקא" הוא חלק של השמחה עצמה, שמחת היגיעה להשיג את השליטות הגופנית והרוחנית שהיא בהישג יד כל אדם שאינו חס על רגשותיו ומקבל על עצמו באהבה את הוי״ו הקטיעא, צערא דינוקא.מעניין, שבארץ ישראל נוהגים אפילו האשכנזים לברך שהחיינו בברית מילה וכפסקו של הרמב"ם. והלא דבר הוא: אין א״י נקנית אלא על-ידי ייסורים... הרך הנימול בא לעולם מרובה בזכויות: אבא ואמא... נכד להרמן ואולה מרקין המפורסמים בקהילתנו... נין לדייר יצחק ברויער ז״ל... ונושא שמו של אבי הסבתא שלו, ר' ליב מירקין ז"ל...נוסף ךזר<: הרך הנמול הריהו יורש לשתי המסורות גם יחד, של ספרד ושל אשכנז. ולפיכך זוהי הברכה הכפולה שאנו מאצילים על ראשו — רגישות לצער כל יחיד ויחיד, והבטחון שצער זה של כריתת הברית תהיה הצער הכי-גדול שיסבול לאורך כל חייו עמוע״ש, וכך יגיע לידי שלמות בגופו בממונו ובתורתו...