An analytic inquiry with the reasons and broad bases of the Jewish philosophical system with regard to capital punishment will reveal that three factors determine the moral sight, a preferably – the legal imperative, to take the life of a human being who has been found guilty of certain major crimes. Each of these factors plays a significant, major and independent role in the rationalization and justification of the punishment. Ethical, social and metaphysical – all independent as anti-reasons to arguments on capt. puni.

תוכן השאלה. נשתרשה המנהג בק"ק שלנו שמסדרים התפילות כשעתיים או שלש שעות אחרי השקיעה בלילי שבת בכדי לאפשר לאלה שאין פוסקים מעבודתם עד אחרי קידוש היום להתפלל בביהכנ"ס. והספק הוא אם עי"ז שאנחנו מסדרים תפילות היום לאלה מחללי שבת, אם אני מסייעים להם בתלולם או לפחות אם אין בזה משום לפע, כי יעשו מלאכה עד זמן התפילה אע"פ שהוא ודאי אסור מהת בסקילה. תוכן התשובה. ברכות דף כ"ז ע"ב אר"י אמר שמואל מתפלל אדם של מיצש בשבת ואמר הבדלה על הכוס. וכן איפסק לדינא.

מובא בילקוט שזכות בידי בני קרח שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהם רואין את משה וכובשין פניהן בקרקע, אמרו אם נעמוד בפני מ"ר נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטוינו על כיבוד או"א, ואם לא נעמד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מוטב שנעמד מפני משה רבנו אע"פ שאני נוהגין בזיון באבינו. ע"כ, ולכאורה לפי"ז צריך תלמיד זה להזניח מרות הוריו וללמד כאוות נפשו. אבל באמת רק בבני קרח כן דשם הדין נותן לקום בפני משה, כי כבוד או"א הוא רק בעושה מעשה עמיו, כמבואר בכמה מקומות בש"ס, וכאשר קרח התרעם על משה הלא חטא ולא עשה מעשה עמיו ולכן היו פטורין מלכבדו.

The wholesale aspect of the business. If a non-Jewish employee works on a commission basis (either completely or in addition to a salary) then the following should be established in advance: the man must be told that he is to initiate no business on his own on Sabbath or Jewish Holidays. In other words, he should not solicit any business, either personally or by telephone, nor should he arrange, if possible, any business appointments on that day. However, he is completely free to answer any queries that he may receive either personally or through the telephone. In such case, no ”shtar mekhirah* is necessary.2• If a non-Jewish employee is not on a commission basis for the wholesale part of the business, then a ”shtar mekhirah’’ becomes necessary.3• In order for all the above to become effective, even through the use of a ״shtar mekhirah,” and allowing at the same time, for the Jewish name of the firm to be used for this new West-coast venture, it is highly important that the retail business be entirely in the hands of the non-Jew, such that all sales that he makes and all business that he procures will yield him direct benefit. He should not, in other words, be merely an agent for the Jewish firm in the retail aspect of the business. Even,if, for insurance or legal purposes, it is necessary that the retail business be incorporated under the name of the Jewish owners of the wholesale business, as long as it is clearly understood that all work done by the non-Jew is directly to his own benefit or loss in the retail area, which means that it is effectively his own business, then the venture may be entered without fear of the violation of the Sabbath. However, even in this case, it is imperative that every effort be made to supply a different name for the retail outlet. Even if one should be willing to keep, in small letters, the name of the Jewish owners, than at least one should add in bolder letters, both for the sign on the door…

לשאלת כיוון הוצאת הס״ת והכנסתו: ר' המקורות שהובאו באנצקלופדיה התלמודית כרך ח' עמ' תע״ח ותפ״ג. מכולם נראה ברור שהכיוון הוא תמיד חד-סטרי, מטעם כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין. ועוד מוכח משם שהכיוון הוא בהיפוך מהילוך השעון, כלומר ממזרח, שהוא ההיכל, לצפון שהוא התיבה, ומשם לדרום ועד ההיכל. והענין המא שהחזן בהוצאת הספר עומד עם פניו אל התיבה ואחוריו להיכל, נמצא שימינו הוא צפון וכו', ובמשנה איזהו מקומן, דמו טעון ד' מתנות וכו' וכו' ושם ג״כ הסדר כנגד הילוך השעון. ואילו בנשיאת כפים הוא להיפך, שמסתובבים כדרך השעון, עי' או״ח סי' קכ"ח. והטעם לזה, שבנ״כ הכהן מתחיל בפניו אל ההיכל, נמצא ימינו הוא לדרום, וכל פינות וכו'.לענין אם יפה עושים כשעומדים ואחורינו כלפי ההיכל כשהוא פתוח. אע"פ שלא מצאתי דבר זה מפורש, רמז לזה יש. ר' דברי הערוה״ש או"ח קכ"ח ס"ק י"ח, וז"ל: וכמה חביבים ישראל לפני הקב״ה שהרשה לכהנים לעמוד אחוריהם כלפי ההיכל בשביל ברכות ישראל, עכ"ל. ומוכח שזוהי רשות מיוחדת שניתנה לכהנים ובלעדי זה הדבר מכוער ובפרט כשההיכל פתוח, שנראה כאילו פונים עורף אל התורה.ועי׳ תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' ק״נ שמי שעומד בחוץ ואחריו לביהכנ״ס מזלזל בביהכנ"ס והוא כאותם שנאמר עליהם (יחזקאל ח,ט״ז) אחוריהם אל היכל ה'. ועי' סוכה נ”א ע״ב שהיו אומרים אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל, וע"ש דנ״ג ע"ב ג״כ.

דבר זה לא נזכר לא בש"ס ולא ברמב"ם, ומקורו מספר כל הן וממעבר ואלך. נזכר ברמ"א יו"ד סי' שנ"ב. ועי' פ"ת בשם בחת"ס על א' שרצה לבטל המנהג דהוא מכוער והחת"ס מיחה ואחר שאין לשנות המנהג. ובכל בו נראה הטעם "כדי שיכירו הקוברים שהוא ישראל עשו הסימן, ואינו ברור למה התכוון. ועי' ב"כל בו על אבלות" סימן ו' הערה 6 דבכמה מקומות אין לוקחים לא יין ולא ביצים. ועי' בערוה"ש דנראה ממנו צטרפת הביצים קודמת לשפיכת ט' קבן. וא"כ עצה לה"ק שיטוהם מעט מן הביצים על ראשי ומיד ירח צוהו במים ט' קבן.

When discussing with the Rav the problem of using an elevator on Shabbat that is operated by a gentile, the following concepts were raised. Concern #1: By the gentile pushing the button, he causes a circuit to be completed, enabling the elevator to operate. Is there an issur melakhah involved? The Rav commented that there are some shitot that hold that completing a circuit (electricity) is under the category of boneh (building). He doesn't understand how it may be classified as an issur boneh. The Rav believes that electricity can be a melakhah, but the only category it may be classified under is mav'ir. However, this is dependent on the definition of mav'ir. Does this av melakhah only exist when the chemical process of combustion takes place? In that case, electricity is not a toladah of mav'ir. Mav'ir may also be defined as the creation of energy, and if we assume this as the definition of this melakhah, then electricity may indeed be classified as a toladah of mav'ir. Only under the latter definition does Concern #1 exist.However, the Rav explained that on Shabbat all melachot that are melechet machshevet require a ma’aseh melachah – the only exception to this rule is grama, where the melachah happens automatically. In the use of the elevator, the pressing of the button is not the actual melachah; it is only a geramah. It causes a completion of a circuit, and such an action is only prohibited mid’rabbanan, as is stated in the teshuvah (enclosed), which cites the case of geramah. P’sik reisha is even assur mid’rabbanan for Jews. After discussing this concern, another issue was raised. Concern #2: aside from indirectly causing the elevator to operate by pushing the button, other things occur – (1) lights are turned on, (2) in some elevators, pressing the button causes sparks. What role does Concern #2 take in this problem about a Shabbat elevator? The Rav exclaimed that all these happenings are not really of primary concern to the individual in the elevator. They …

"על ששה דברים נצטווה אדם הראשון: על ע״ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אע״פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה" והנה לשונו מגומגם וקשה ההבנה. אם אמנם שבע המצוות הם בקבלה ממשה רבנו – דהיינו דינים עתיקים טרום-סיניים, וגם בנויים על הסברא, מה הפירוש של "מכלל דברי תורה" ומה זה "יראה" או "ייראה"? ואפילו כמה מגדולי ישראל נתייאשו מלהבינם- כגון הג"ר מאיר דן פלוצקי זצ"ל בספרו "חמדת ישראל" שבי שדברי הרמב״ם כאן הם "סתומין וחתומ ין ואיני יודע מה כוונתו." ולענ״ד יש למצוא פשר לדבריו אם נקרא את הלכה זו בקונטקסט של ההלכה האחרונה בפרק ח', דהיינו ההלכה מיד קודם לזו, והנה דבריו:פרק חי, הלכה יאכל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והרא שיקבל אותך ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב״ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהך, אבל אם עשאך מפני הכרע הדעת איך זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלאמחכמיהם.ולפני שניגשים לנסות להבינו בפ"ט, עלינו לברר מלה אחת או אפילו אות אחת בהלכה י״א שנתלבטו בה האחרונים. יש גורסים "ולא מחכמיהם", ויש גורסים "אלא מחכמיהם", דהיינו [א] במקום [ו], כלומר, "אלא מחכמיהם" ולא "ולא" מחכמיהם". ונראה שהגירסא "ולא" היא בלתי-מובנת מכל וכל, שהרמב״ם כלל לא הזכיר סוג של "חכמים", ומאן דכר שמיה? פשוט שהזנחת סוג זה אין מקומו בדברי הרמב"ם. אבל הגירסא "אלא" מתישבת יפה, שכאן הרמב״ם, שזה עכשיו הזכיר לראשונה את הקטגוריה של "חסידי אומות העולם", הולך ומונה עוד סוג, בנוסף ל"חסידי", דהיינו, "חכמי אומות העולם".דהנה הרמב"ם יש לו שלשה סוגים של בני נח.- מלמעלה למטה:- "חסידי או"ה" שקיבלו על עצמם (ואף בפני ב״ד) את שבע המצוות, ודינם הוא כגר תושב. גוי נעשה לאי מחסידי או״ה בזה שמאמין שהתורה, תורת משה, דורשת ממנו להתנהג עפ"י ז' המצוות, ממש כגון ישראל שעליו לשמור כל המצוות מטעם שניתנו בסיני ע״י משה רבנו.הסוג השני הוא סוג שהרמב"ם מחדש כאן שיוצא באופן שכלי והגיוני מדין "חסידי" או"ה, והוא "מחכמי" או״ה, שמקבל על שצמו שבע המצוות או מתוך הכרע דעתו, או שמאמין שהכל ציוה ה' לנח ובניו בהתגלות מיוחדת שאין לה שייכות ישירה למצוות שגילה הקב״ה למשה בעד עם ישראל, רק ששבע מצוות…

שאלות לדיון: 1) האם מותר להתפלל ביחד עם אנשים של דתות אחרות? 2) האם מותר להכנס לכנסיה? 3) האם יש בנד"ד נסיבות ייחודיות שבהן אנו צריכים להתחשב? 1) האם מותר להתפלל ביחד עם אנשים של דתות אחרות? א. תפילת עכו"ם נחשבת כתפילה. משנה, ברכות נ"א ע"ב, ועונין אמן אחר ישראל המברך, ואין עונין אמן אחר כותי המברך, עד שישמע כל הברכה כולה. פסק הרמ"א אורח חיים סימן רט"ו סעיף ב'. ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו. ביאור הלכה סימן רטו ד"ה אם שמע. אם שמע כל הברכה

וימ״ש שענין בושת מבטלאת האסמכתא ולכן שפיר קונה, והראה לתוס׳ ב״מ ס״ו ולקצוה״ח סי׳ ר״ז ס״ק ז׳, הלא יש בקצוה״ח ב' שיטות. הא׳ בענין זה של בושת הוא תשלום בפ״ע, והאסמכתא אמנם במקומה עומדת לשולל את הקנין וע״ז התב הקצות דז״א דבוש דברים הוא ואינו מעשה דגוף המתבייש. אלא דבשית כזו מועילה לקיים את הקנין למרות האסמכתא, מפני שע״י הבושת הזו גמר ומקני. והנה דפי״ז, אדרבה ואדרבה שאינו ענין לנ״ד, בין לש״ך בין לקצוה״ח, בהתאם הלא המבייש הוא שמשלם את הבושת – לפני הש״ח.