תוכן השאלה. נשתרשה המנהג בק"ק שלנו שמסדרים התפילות כשעתיים או שלש שעות אחרי השקיעה בלילי שבת בכדי לאפשר לאלה שאין פוסקים מעבודתם עד אחרי קידוש היום להתפלל בביהכנ"ס. והספק הוא אם עי"ז שאנחנו מסדרים תפילות היום לאלה מחללי שבת, אם אני מסייעים להם בתלולם או לפחות אם אין בזה משום לפע, כי יעשו מלאכה עד זמן התפילה אע"פ שהוא ודאי אסור מהת בסקילה. תוכן התשובה. ברכות דף כ"ז ע"ב אר"י אמר שמואל מתפלל אדם של מיצש בשבת ואמר הבדלה על הכוס. וכן איפסק לדינא.

There are two interpretations of gratitude: one pagan-philosophic, and the other Jewish-moral. Aristotle in the Greek world, and Cicero and Seneca in the Roman world, had little use for gratitude. According to Aristotle, to be in a predicament of gratitude meant to be indebted and inferior. It placed you under obligation, and therefore marked you as subordinate. The "high-minded” man, therefore, would immediately pay back a favor, and even in greater measure, thus tipping the balance in his favor and becoming superior, the creditor instead of the debtor.Gratitude is thus a prudential quality, it is a question of cleverness in establishing the social relation to your own advantage instead of to that of the other. Gratitude is therefore an element in social mechanics, and is an obligation that should be gotten rid of as soon as possible in order to retain your own social position. This is the normal attitude of most people. It is probably why ingratitude is so common, while those whom fate has destined to be in a position to help others, learn by experience not only not to expect any thanks but to be very happy if they are not repaid with enmity and resentment. If gratitude is a debt, then just as the borrowerusually resents the lender because he feels obligated to him,so is the person who feels called upon to express gratitude . Judaism, however, never saw it in this light. That gratitude is important, goes without saying. The very word ,Jew״ comes from ״Judah" which in turn, according to the Torah, means thankfulness, for Leah named her son Judah, saying:הפעם אודה את ה', ״. This time I will thank God.״ Furthermore, Saadia Gaon saw gratitude as the first principle in attempting to construct Judaism on a rational philosophical basis. The fact that we are the creatures of God automatically implies gratitude to Him, which in turn accounts for a large number of the Commandments.Gratitude, in Judaism, is not prudential but moral; it is not primarily social but personal. …

השאלה נשאלת בפי כל: מדוע נזכרה אהבה בנוסח ברכת כהנים, "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה"? והשיבו מה שהשיבו. ונראה להעיר שיש ברכה אחרת הכוללת עניו האהבה, והיא ברכת בחירת עם ישראל: "בא" י הבוחר בעמו ישראל באהבה". ולפי דה, הכהנים בברכתם מקיימים ״והלכת בדרכיו״, imitatio Dei, בדה שגם הם מברכים את העם באהבה. "הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו״, ולפיכך הם מברכים באותו נוסח ששולחם האלקי מברך אותה האומה — באהבה.ועקב סמיכת הענין בין שתי הברכות, הן למדין זו מזו. ברכת כהנים נתונה לכל אחד ואחד מעם ישראל, ואפילו "העם שבשדות" בלי אפליה ובלי יוצא מן הכלל. כך בוחר הקב״ה בעם ישראל כולו מבלי בין גדול וקטן, איש ואשה, דל ועשיר. צדיק ורשע, מי שמכיר העם ומי שאינו מכיר — ובעל כורחו הוא נבחר. וסימן מובהקכהנים הפלייה להפלות בבחירת לזה — שהברכה ניתנת באהבה.וכמו כן, ברכת אהבה רבה שברכת התורה: "אבינו להבין ולהשכיל… באהבה. כל כולה של תורה רצופה אהבה, וכל כולה של אהבה מכוונת לתורה. וכמו כן ברכת כהנים: אעפ"י שכנראה הברכהעוסקת רק במילי דעלמא, בכל זאת האהבה מזכירה שהברכה הכי נשגבה והכי קדושה היא: ללמוד תורה ולהאדירה. ועל כן: לברך את עמוישראל באהבה.

There is a beautiful Sufi story I came across recently, so relevant as the awful days approach when so much time is spent "praying." A rich and successful man came to a Master and asked him to teach him how to pray. "My friend," said the Master, "you are in a constant state of prayer. Your very success is proof of it." Amazed, the inquirer asked for explanation. "Don't you understand? What is prayer? It is the focusing of the mind on a single goal. It is strenuous attachment to achieve what one must with all one's energies. You are totally absorbed by your business activities, your honed acumen has enabled you to make unbelievable sacrifices to achieve your heart's desire. This is the technique of prayer. You are already a good prayer. Perhaps I can rephrase your original request: 'Please teach me how to pray to — the Master of the World!'" Wasn't it the Sefas Emes who noted that everyone has kavanah — we can't live without it, but kavanah for what...?

נשאלתי: מדוע בברכת התורה אומרים "אשר בחר בנו מכל העמים" וכו', ואילו בקידוש ליו"ט אומרים "אשר בחר בנו מכל עם" וכו', כאן ל' יחיד וכאן ל' רבים? והשבתי: הגמ' בריש מס' ע"ז מביאה האגדה המפורסמת על הקב"ה שהחזיר את התורה על כל אומה ואומה, וכל אחת מצאה מצוה שאינה יכולה לקיים עד שהגיע לעם ישראל והם ענו ואמרו "נעשה ונשמע". ולפי"ז נמצא שאין לכל אומה בעולם חלק ונחלתה בתורה, רק לעם ישראל יש זכות לתורה. ואמנם כן אמרו חכמינו: יש חכמה בגויים תאמין, תורה

בענין סגל״ת (=סמכינן גאולה לתפילה), לפי גמ׳ ברכות דף ד׳ ע״ב פליגי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אם סגל״ת כערבית, אבל כ״ע ס״ל דבשחרית סגל״ת. והנה בבלי לא נזכר טעם מדוע צריכים לסמך גאולה לתפילה, רק מדוע שונה מעריב משחרית לענין זה, אבל לא לגבי עצם הדין של סגל״ת. ובירושלמי אמנם נזכר נימוק, מובא בט״ז או״ח סי׳ קי״א ס״ק א׳, ובתר״י לברכות ד״ד ע״ב מביאים בשם רבנו יונה שני טעמים. ולפעד״נ להציע טעם אחר, והוא שיש קירבה טבעית בין גאולה לברכה ראשונה של תפילה. דהנה יש להבין מהו טיבו של ברכה זו ברכת אבות, שהיא הראשונה לשלושת ברכות השבח? ונראה שעיקרה – ענין הגאולה. וכן משמע מעצם נוסח הברכה, "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם...מלך עוזר ומושיע ומגן" וה״ה חתימת הברכה, "מגן אברהם" שהגנה זו היא היא הגאולה שהקב״ה הבטיח לאבות האומה החל מאברהם אבינו. ועל כן מובן מאליו מדוע סגל״ת, שההפסק איננו בין שני נושאים נפרדים אלא בין שני נושאים דומים ואף זהים.אולם נימוק זה משמש היטב רה לשיטת רבי יוחנן ולכל הראשונים (רי״ף ורמב״ם ועוד ועוד) שפסקו כמותו שסגל״ת גם בערבית, אבל מה נאמר לשיטת ריב״ל ולה״ר עמרם גאון (עי׳ בשלטי גבורים לרי״ף שם) שפסה כמותו שאין צורך לסגל״ת בערבית (ולפיכך תיקנו קדיש בין שמע לשמ״ע ללמד שאין סגל״ת), שלכאורה אותו הנימוק לסגל״ח בשחרית משמש גם לערבית ומאי שנא האי מהאי.ולפע״ד יש לבאר לפי שיטה זו שיש הבדל דק אבל חשוב בין גאולה דשחרית לגאולה דערבית, ואם אמנם יש רציפות ניכרת בין גאולה לתפילה, דהיינו ברכת אבות-גאולה כמ״ש לעיל, בשחרית, אינו כן בערבית. דהנה המעיין היטב בנוסח שקבעו חכמינו גם בפסוקי הגאולה גם בברכת אהבה הקודמת לשמע ישראל, יווכח לדעת שיש שינויים הבולטים לעין ושיש בשינויים אלה כדי לפרנס שיטת ריב״ל ורע״ג.בברכת אהבה בשחרית יש שני נושאים מתן ולימוד תורה, שהוא רוב הברכה, וגם ענין גאולה, "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות סלארצנו כי א-ל פועל ישועות אתה". א״כ ברכה זו שהיא בעיקרה ברכת התורה וגם ברכה על מצות ק״ש (כך כתב הרע״ג, ודבריו הובאו ברא״ש לברכות (דף ), כוללת ג״כ יסוד הגאולה ומכינה אותנו עוד טרם באנו לקרוא את השמע להיות ער לצלילי הגאולה העתידה.והברכה אחרי ק״ש של שחרית, ברכת הגאולה שהיא המשך לסוף פרשה ג׳ של ק״ש, "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", מתמהדת על נושא הגאולה, …

Very often, those who believe, sincerely, that they are following the dictates of their conscience and are dedicated to what they conceive to be right and truthful and just, make egregious errors. Often, their idealism degenerates into ideology, and then the criterion of right action and fair conduct is to be found outside the realm of morality and in the area of ideology. Sometimes the conduct is, indeed, acceptable from a general ethical point of view, yet as Jews we know that more is required than the generally accepted moral norms of the societies in which we live. All too often, we have learned to our dismay that genuinely held values that were considered liberal, humanistic, progressive – turned out to be harsh, unjust, counter-productive. Who can forget the horrors visited upon us by Communists who began as idealists searching for the ideal society, the perfect world? Who can forget the thousands of young Jews in the Pale of Settlement fired by the visions of a classless society and the utopian dreams of Marx and Engels who became the obsequious apologists for Stalin, one of the two most bloodthirsty tyrants of the 20th century?מיד אחרי ברכות השחר אנו אומרים תפילה קצרה: ויהי רצון מלפניך... ואל תשלט בנו יצר הרע... ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים וכף את יצרנו להשתעבד לךNow, the language used is noteworthy. We identify quite clearly the יצר הרע and then the יצר הטוב. However, the third mention is of neither; rather, the neutral, unmodified term יצרנו is used. Why so?I suggest it is because the יצר הטוב can, if given free and unsupervised rein, become as dangerous as the יצר הרע! Both urges have to be responsible to the Almighty. Let loose, the יצר הטוב can morph into its dialectical opposite, and under the banner of goodness and progress and decency it can become a vastly destructive force.ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך וגו׳ – בכל לבבך: בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. As the Rabbis of the Talmud put it, both urges, the good and the evil, have to be controlled by the…

שתי ברכות התורה מסביב לקרה״ת בציבור יש בהן רעיונות נשגבים. נראה לי שאחד מהם הוא כדלקמן: בברכה ראשונה, אנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו", דהיינו שבחירת עם ישראל היא לשם התורה שהוא ית׳ נתן לנו. בקריאתנו את התורה ברבים, הננו מקיימים ומאשרים שהיא ניתנה לנו. אחרי הקריאה, אנו מברכים, "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו." כלומר: התורה שניתנה לנו היא תורת אמת, ושנית: אחרי שקיבלנו את התורה הזאת, אנו מודעים לזה שהיא חובקת בתוכה חיי עולם (וכמ״ש הגר״ח מוולוז׳ין, שע״י התורה אנו נהנים עכשיו מחיי עולם, שהמושג של חיי עולם אינו מה ששמור לעתיד לבוא, אלא חיים נצחיים שאנו יכולים להשיג עכשיו עלי אדמות), ועוד יותר: אנו מודים שהתורה הזאת על כל חיי העולם הכרוכים בה היא לא רק מתנה חד־פעמית בלבד, אלא שהיא יותר מנתינה—"אשר נת!לנו" אלא גם "נטע בתוכנו", שיש בכוחה להאדיר חיינו מכאן ולהבא, כשם שנטיעה יש בכוחה להגדיל פרות לעתיד...

A source for the resolve not to be triumphalistic, especially as it relates to the resurgence of Orthodox Judaism in our time: Avot 4:19 – שמואל הקטן אומר, בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך. The old question about this mishnah is: why attribute this maxim to שמואל הקטן when it already appears verbatim in Mishlei, and obviously the former is only quoting the latter? I suggest: King Solomon was referring primarily to mortal enemies — those who wish to destroy or harm you physically, financially, etc. But what of those who wish you no physical harm or financial damage, but are your sworn enemies on the ideological plane — is it not legitimate to crow in triumph at your victory and their defeat? The answer is: no! And it is precisely this that our mishnah teaches us. For שמואל הקטן was famous in Talmudic literature primarily because, when the Sages of Yavneh were formulating the precise wording of the birkat haminim, they asked: “Is there anyone who can properly compose this blessing?” (i.e., against heretics). שמואל הקטן arose and composed it (Berakhot 28b). The authority to institute the birkat haminim resided only in one who could separate the personal element from the ideological — who could pursue the truth without involving his own ego or collective grievance. That was שמואל הקטן. The mishnah therefore adds considerably to the verse in Proverbs — namely, the need to scrupulously avoid triumphalism even with regard to ideological issues.

Friday Night Late Services Order of Service: Opening Prayer – p. 63 (alternate: p. 7, p. 41, p. 83 or Birnbaum p. 442); English Responsive Reading, “The Lord Reigneth”, p. 63; Hebrew “Mizmor le’David”, p. 64; Lecha Dodi (cantor & choir) pp. 64–5 (announce: please rise, before last paragraph); Hebrew Responsive Reading, Sabbath Psalm (Mizmor Shir le’yom Ha’Shabbos) p. 66–7; Borchu (cantor & choir) p. 67.English in Unison, "Praised art Thou", p. 67-6"Ahavas olam," p.68Shma Yisroel (cantor & choir with cong.,Hebrew) p.68 Then read English translation of 2 verses on p. 68Hebrew Unison, Ve’ahavta, p. 69English responsive reading,"True and unfailing", P.6970־Mi Chamocha,p.70 to Hashkiveinu, p.71־cantor and choirEnglish Unison, "Cause us", p. 71Ve-shomru-cantor and choirSilent Amidah, pp.23-29,congregation silently, standingKiddush (cong. rises) by cantor-p.73Prayer for Government-my own prayer,or P.79,or p.37, or p.60, or p. 100Scriptural Reading-from Portion of the WeekSholom Aleichem, Hebrew, congregational with choir, p. 11720. Lecture or Sermon21. Aleinu- cong. rises. Hebrew with Cantor p, 752 ,6־nd paragraph English Unison22. Kaddish by Mourners, lead by Cantor23. Yigdal, congregational, p. 11924, Announcements and Benediction.