An analytic inquiry with the reasons and broad bases of the Jewish philosophical system with regard to capital punishment will reveal that three factors determine the moral sight, a preferably – the legal imperative, to take the life of a human being who has been found guilty of certain major crimes. Each of these factors plays a significant, major and independent role in the rationalization and justification of the punishment. Ethical, social and metaphysical – all independent as anti-reasons to arguments on capt. puni.

[מתוך מאמר שכתבתי פדור דודי הראב״ד דקרא הוטס שליט״א: לכבוד Mother's Day] פרשת קדושים: קדושים תהיו כי קדוש אני וכו איש אמו ואביו תראו את שבתותי תשמורו וכו. בפסוק זה הודיעו ג׳ עיקרים: קדושה, יראת או״א (אבואם) ושמירת שבת. בעשרת הדברות הודעה משנות הא בתור ״כבוד״ ולא ״יראה.״ וצריל להבין ג״כ שבת ההשתלבות של שבת יראת או״א בפסוק אחד. וגם מעניין שחז״ל קשרו מצות יראת או״א וכבודם להמצוות המקבילות הקב״ה. בה הלכה הוקבע צביונם של ב׳ המצוות האלה,

Eulogy for man who came to America brimming w great ideas to build for Judaism, + whereas relied unpleasant test: יעקב ירד מצרימה, so down to America, יוסף ישת ידו על עיניך whereas Jos will do with his words what you fear with your eyes.

[See תורה שלמה, on מאמר that שפחה ראתה על הים מה שיחזקאל הנביא לא ראה מימיו, different version from מכילתא: שפחה ראתה על הים מה שלא ראו ישע' וירמי' ויחזקאל וכל הנביאים] 1. Analysis of song of Moses shows it isn't so stock full of holiness after all. Except for verse or two, most of it is war-song – victory over Pharoh and Egyptians. סוסו ורוכבו רמה בים etc. – and any people will sing of its victory – no mention of liberty, sanctity of freedom. 2. Rabbis already voiced protest – אמר הקב"ה למלאכי השרת: מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? – also, on פסח-סדר, co

1. From JHL at Rabbinic alumni seminarion לענין בדיקת חמץ – בודקים כל אחד ברשותו בחורין לעלייה ובמרתף.. The בדיקה in the חמץ of life. each man himself and his own, aliya = intellectual, and שבמרתף – his subconsious 2. uvachorin shebein reshuto lirshut chaveiro, the chametz, sins, between man and his fellow man.

אפירל לשבועות – מחלון וכליון בורחים – ונופש כאשר ויהי רעש בארץ, משתמשים מחובתם. ושמותיהם מוכיח עליהם: מחלון – people w. diseased mentality, כליון – deactivating personalities. והלכו "לגור בשדה מואב" – vacation abroad. במקום שיוכלו להתעלם מכל המצוקה והצרה. אנשים באלה שהם באים לשדה מואב ופותחים וכו' סופם למיתה.

תוכן השאלה. נשתרשה המנהג בק"ק שלנו שמסדרים התפילות כשעתיים או שלש שעות אחרי השקיעה בלילי שבת בכדי לאפשר לאלה שאין פוסקים מעבודתם עד אחרי קידוש היום להתפלל בביהכנ"ס. והספק הוא אם עי"ז שאנחנו מסדרים תפילות היום לאלה מחללי שבת, אם אני מסייעים להם בתלולם או לפחות אם אין בזה משום לפע, כי יעשו מלאכה עד זמן התפילה אע"פ שהוא ודאי אסור מהת בסקילה. תוכן התשובה. ברכות דף כ"ז ע"ב אר"י אמר שמואל מתפלל אדם של מיצש בשבת ואמר הבדלה על הכוס. וכן איפסק לדינא.

The following curriculum which we are presenting to our Staff is an approximation of what we expect should be covered in each of our grades from first through ninth. This particular curriculum covers only the Bible-History portion. Following our policy of de-emphasizing the great stress here, to fore laid on narrative history and the Holiday trappings in favor of the practical working concepts and practices of every day life of the Jew, we ask that this curriculum serve as a minimum guide rather than as an absolute prerequisite. In many cases we are using texts which definitely are not the best, either because we already have a large number of them in stock or because there are none available that are much superior. Our main objections to these texts are their treatment of major portions of Biblical History. Parts that may sound miraculous are not readily explicable by natural means such as the Crossing of the Red Sea are presented as "legend" or "poetry" or as usual natural occurences with all the miracle-aspects stripped. Our objection is two-fold:first, on religious grounds we accept the Bible as such and not the diluted version many of these children’s texts offer. And second: it is the previlege of a child to be given the story in its full beauty without having its esthetic value impaired by the bias of some rationalist author. Bven more serious is the occasional reference by some of the tests to "cus- toms" that״were once practiced by our ancestors", customs which Orthodox Jews still do practice and preach. I want to stress as much as possible that our aim in teaching Bible History is not merely to give them factual information as much as to make the Bible and Judaism relevant and real to them. "Our ancestors" are terribly distant from any child-as from any adult. But when we are hospitable just as is Abraham, or when Moses asks them to be fair or eat xiatzoh, the entire cast of Biblical personalities is so much closer to them. The amount of material suggeste…

מובא בילקוט שזכות בידי בני קרח שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהם רואין את משה וכובשין פניהן בקרקע, אמרו אם נעמוד בפני מ"ר נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטוינו על כיבוד או"א, ואם לא נעמד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מוטב שנעמד מפני משה רבנו אע"פ שאני נוהגין בזיון באבינו. ע"כ, ולכאורה לפי"ז צריך תלמיד זה להזניח מרות הוריו וללמד כאוות נפשו. אבל באמת רק בבני קרח כן דשם הדין נותן לקום בפני משה, כי כבוד או"א הוא רק בעושה מעשה עמיו, כמבואר בכמה מקומות בש"ס, וכאשר קרח התרעם על משה הלא חטא ולא עשה מעשה עמיו ולכן היו פטורין מלכבדו.

Dear _______, On _______, your Bar Mitzvah was held in Congregation Kodimoh. You will remember that prior to that important event in your life, on _______, we had an intimate chat in my office during which one or both of your parents were present. At that time, I pointed out to you that the whole procedure of Bar Mitzvah was just a farce unless you followed it up in a special way. I told you that it meant that from then on you were to be a “good Jew” – and that the way to do that was to lead a Jewish way of life. Particularly, I urged you to put on your tefillin every morning and daven at least the Shema and the Shemoneh Esrei – to come to services at Kodimoh every Saturday and holiday morning – and to participate in the activities of our teen-age group, the “Bnei Mitzvah,” which meets every Sunday morning at 9:00 a.m. for their minyan and which is followed by breakfast and a meeting. In my office, on that day, you promised me the following: —. I am sure that as an honorable person you want to keep your word, and that as a good Jew you will want to live in such a manner that will prove that your Bar Mitzvah was something serious and sincere. I therefore write to you to remind you of your promise, and to tell you that I anxiously look forward to greeting you as a “regular” at our Saturday services (they begin at 8:30 a.m. – you may come a little later if you wish) and our Sunday morning breakfast minyan (9:00 a.m. – be prompt, please!). I am confident that you will not disappoint me. Cordially, Rabbi Norman Lamm