מוצא בילקוט שזכות בידי בני קרח, שבשעה שהיו יושבין אצל קורח אביהם רואין את משה וכובשין פניהן בקרקע, אמרו אב נעמוד בפני מ״ר נוהגין בציון באבינו וכבר נצטוינו על כיבוד או״א, ואם לא נעמד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מותר שנעמד מפני משה רבינו אע״פ שאנו נוהגין בציון באבינו. ע״כ, ולכאורה לפי״ז צריך תלמיד זה להזניח מרות הוריו וללמד כאוות נפשו. אבל באמת רק בבני קרח כן בשם הדין נותן לקום בפני משה כי כבוד או״א הוא רק בעושה מעשה עמיו, כמבואר בכמה מקומות בבש״ס, וכאשר

ח"כ נכבד, עם גמר הסוגיה הראשונה בלימוד השיעור בתלמוד לחברי הכנסת שהתחלנו לפג למעלה מחודש ימים, הננו רואים רשות לפנות אליכם שנית במכתב זה. בשיעור הדיין ע"י שבעה חברי כנסת מסיעות שונות משתתפים בקביעות, ולא פחות מעשרים חברי כנסת נרשמו בו. השיעור הוא נסיון חינוכי ותרבותי ראשון מסוגו — ניסיון להכרה מחודשת של התלמוד, היצירה הגדולה המשוקעת ביסוד־החיים של העם העברי ודרכיו, ובן להתעמקות־יתר ביסודות המחשבה היהודית. הננו פונים אליכם ובאים להוסיף לכם הזמנה שלישית, שעדיין אינכם משתתפים עמנו בשיעור זה — ייחסתם לסיעה זו או אחרת. התורה והיצירה "קבעת עתים לתורה" אינה נחלת הסקטור הדתי בלבד — היא נחלת העם כולו.השיעור מתקיים בכל יום ד' בשעה 8 בבוקר (בדיוק!) בחדר מס' 44 שבבנין הכנסת.להתראות ליד הגמרא!---ביהמ"ד מוקד הרב קוק, ירושליםP.O.B. 642 ת.ד.טלפונים: 24709טלגרפיה: 26522

רבי לם היקר, זה מזמן שאני חייב לך תשובה למכתבך, בימים קשים למחזה ולי – אתה, אדוני, עמדת לצדי, הבטחתי לך כי ביום המחזה יכניס רווחים אני אקדיש חלק מהם למטרה שתצביע עליה. אך המחזה הפסיד. אני באופן אישי, הפסדתי, בחשבון סופי הפסדתי אלפיים. אני מבקש ממך להאמין לי כי ברגע אין ביכלתי למלא את בקשתך. זה עלול להשתנות. אני מקווה כי זה יהיה בקרוב. אני מכין משהו חדש אשר עלול ליצור מצב חדש. רק קצת סבלנות. עוד משהו: גיסי לשעבר, רבי פיליפ טץ (הוא התגרש מאחותי, הנמצאת ב

Dear Rabbi Lamm, I assume you still remember me somewhat. Both of us have acquired new addresses since I was a member of your philosophy classes of 1960-61 and 1961-2. I have a new residential address; you a somewhat new working address. The T.I. has come to be known as Erna Michael College on E.M.C. I hope the new setup proves an aid to you in your endeavors there. As for me, I graduated T.I. in September, 1963, with the degree of B.H.L., attending Revel between then and May 1964. I was none too successful there; my previous course of study has not really prepared me for most of the courses offered on a graduate level, and I was subjected to pressures from the Selective Service and at home which depleted me of the energy needed to do decent work. Fortunately, I got out of the draft as a I-Y; thank G-d I've been out until now, and am past 26. I only pray that I remain lucky in this regard. As for the rest, I got into trouble at home in October, 1964, and with the resultant suspension of tuition payments, I became a נע ונד בארץ. Between February and August, 1965, I sat in Dr. Leon Stitstein's class in "Personalism." I wrote two papers there, which, had I been a student, would have netted me a grade of B plus and A respectively in the two halves of the course. It was sitting there in Dr. Stitstein's class that I got the idea of dabbling in theology. Theology is the main topic of this writing.During the summer of 1966, "Commentary" magazine featured a symposium on the state of Jewish belief. The contents of said symposium appear in the August issue of said magazine. You were one of those who participated in said symposium as was your college, Rabbi Emanauel Rackman. The following is quoted from Dr. Rackman's article: "The most definitive record of G-d's encounters with man is contained in the Pentateuch. Much of it may have been written by people in different times, but at one point in history G-d not only made the people of Israel aware of His immediacy, but caused M…

Dear Mr. Shapiro: Thank you for the reprint of your most recent effort in the field of "Gematria." Whereas I have my doubts about how seriously to take the whole enterprise, I certainly enjoy reading the various connections that are made with the assistance of this method. Your own effort in this matter is quite interesting. Thank you again. Cordially yours, Rabbi Norman Lamm.

I am grateful to you for sending me a copy of your new book, Metaphysical Drift: Love and Judaism. I read it through during the Pesach holiday and was absorbed by it. Since you solicit my reactions, let me tell you that I was gratified, angered, puzzled, piqued – all these, but also enlightened and instructed by your book. Because of the unusual combination of philosophical thinking and intimate, uninhibited autobiographical details, I feel that I know you personally more than I ever had before. While I did not at first quite understand your dichotomy between interestedness and intraestedness, in the course of reading I think – if you will excuse the pun as well as the adolescent lingo – I catch your drift. I sympathize with you and relish those rare moments of intraestedness, though I wonder if they warrant new nomenclature and such philosophical weight. I was somewhat taken aback at the passion of your protest against the rabbinic ideal that “all your actions should be for the sake of Heaven,” since the emotional intensity seems disproportionate and perhaps rooted in psychological rebellion against parental control. To me, that dictum is an inspiring agadic ideal rather than a stifling halakhah, and especially in its Hasidic interpretation it can unite all of life’s fragments into a meaningful whole without denying joy, freedom, or intraestedness. In your book, at times you impute to Judaism excessive control where I see little evidence of it, and yet I appreciate the honesty and integrity of your pathos-laden reflections. I especially value your trenchant comments on lishmah, though my address on the issue is secondary to Maimonides himself, and I must add that your occasional tone of faithlessness suggests not finality but a continuing, unfinished spiritual journey – one that I hope and pray will yet bring you back to your origins in a deeper and wiser form. Out of respect for you, your work, and your family, I extend my warm regards, together with thanks for a…

לכ' ש"ב וידידי ומכובדי פרופ' זאב לב שליט"א, שלומך ישגא! חן חן לך שהטיב לשלוח אלי עדתך מאמר ב"המעין" לגי תורה עם ד"א וכו'. לא אפחיד שהתפלאתי על הכנות האינטלקטואלית שלו עד כדי "העזה דקדושה" דבר שהוא כל כך נדיר בדורנו, בעו"ה. הנני גומר את ההלל על כל אלה ואלה במסתו שהאמת נראה בעליל ובגלוי בכאן. אוי לנו שכל כך גברה ההסתגלות לשקר והפחד מפני הבריונים המתחסדים, עד שמגיע "יישר כחך" לאדם שתורת אמת בפיהו, ומגיד את הדברים כמו שהם בלי כחל ובלי סרק, ובריש גלי. אבל כבודו קיים

Dear Rabbi Lamm, Hello and shana tova. I’m an admirer of your book Torah for Torah’s Sake, which is useful for clarifying the conceptual disagreements between the Lithuanian yeshiva world and the Chassidic world. I have a question that I appreciate your addressing. On page 146 of your book you quote Rabbi Nachum of Chernobyl quoting the Zera Kodesh who maintains that Moshiach is greater than Moshe and Aharon (שמשי׳ ע״ח). This idea you present as a hallmark of the Zera Kodesh. I see, I think, a resemblance between the Zera Kodesh and Netziv who in Ha’amek Davar (page 196, on Rabbi’s Kriat Shema) also critiques the reason the students of Rabbi Akiva perished rather than Moshe’s, who after all of Sinai’s revelation could not instill the proper qualities of sensitivity and respect in his own students. I don’t know if the Zera Kodesh was influenced by it, especially since the tension can be understood to signify that combining study and deeds goes back a long way, and I don’t know to what the originator owes himself. It just seems to me that the idea by pointing to Moshiach over Moshe again in this way does, in a way, presage the Zera Kodesh. Thank you for your time. Yours truly, Avraham Fischman, POB 110, Efrat Israel

Rabbi Charlop – This is the syllabus I will follow if next year (this is what the Rov’s covered this year. I learned 1/20 in this only). I just realized tonight that I had agreed weeks ago to speak in our own forum Mon. – so I apologize again – I’ll be late for the miny. I’ve suggested for year 1 – one Rebbe should give a course (elective) in the college (2 hrs a week) – survey course of Jewish whole. – צבי שכטר