Assigned all of Bendheim's "In His Image." Assigned – כוזרי שני – following: הקדמה – הכל, ויכולו ראשון – הכל, ויכולו שני – דלג על: י"א-כ"ו, ק"ה-קכ"ה, ויכולו שלילי – דלג על: מ"א-פ"ח, קכ"ג-עד הסוף. Spring 1963 – assigned 2nd half of Belkin's "Image." Didn't do כוזרי שני this year.

פ״ז: ה״א-ה"ז: המקום היחיד אחת ובמונ שהרמב״ם מתעשת בפחד המות. מעניין: זה תלוי על בחירה חופשית (״הואיל...״), עליה מדובר בפה וכו'. למה לא התחיל בחופש הרצון ואח״כ מצות תשובה? אלה מוכח מכאן, שכאן מתחיל במושג חדש של תשובה. ומה התשובה ה״א, שאינה תלוי בבחירה? עוד: כאן: תשובה – להתודות בפיו – ולנעור כפיו. ולא עזיבה קודמת לדברי הרמב״ם עצמו, באל״כ הוי כטובל ושב? עוד: למה כמו הכניס את המוטיב של פחד המות. חופש הרצון – בנצדים, ״ובחרת בחיים.״ להרמב״ם: ג״כ בנ״ך ״מפי וליין לא תצא הבערת והטוב,״ לא בתמ׳

רבי דוד ניטו (רד״נ) בא ללונדון ב1701 כחכם של הקהילה הספרדית. נולד בוויניציה ב1684. ת״ח, סיים גם את האוניברסיטה של פדוואה שם. זכה לתואר דוקטור לרפואה. שמש כדיין, רב, ורופא בליוורנו. התמחה בבעיות הלוח והאסטרונומיה. כתב ג״כ כמה שירים וכמה תשובות בהלכה. בלונדון, מצא קהילה יהודית מסוכנת, מתמוטטת מהתבוללות ונשואי-תערובת. ארבע סכנות: א. הכנסיה הנוצרית אליה השתמדו כמה יהודים ב. השבתאות. קודמו החכם התפטר כשנתגלה שהוא שבתאי. רד״נ כתב הבור ב 1715 נגד נחמיה חייא חיון. ג. הקראות, בעיקר בין האנוסים ששבו ליהדות. ספק אם היתה קראות מאורגנת, אבל ההפשטה התנגדות לתושבע"פ. על זה כתב כ"ש-מ״ד.ד. הדיאיזם, וגם הדים לדעותיו של שפינוזה. הדיאיזם הופיעה בנוסח נוצרי כשעובד ע״י הרציונאליזם של התקופה ההיא. נקטה בשיטת השכל כיסוד הבלעדי לוודאות בדת כבכל דבר, ובכן התנגשות בין שכל לדעות הדוגמטיות של הנצרות (בעיקר המיתולוגיות). בין היהודים קבלה צורת התנגדות לתושבע״פ.התפיסה הדיאיסטית בקשה למזג רעיון של הא-ל הבורא מרצונו עם המושג של עולם המונהג ע״י סבהיות מכנית טהורה. הם קבעו שיחס הבורא לעולם הוא כאומן שיצר מכשיר מושלם. בבריאה חד-פעמית, העניק האלקים אל העולם את כל האנרגיה הדרושה לו לעד. עולם זה פועל איפא לפי חוקיו מבלי שבוראו מתערב בו — ואע״פ שיש לא-ל היכולת לעשות את זה, ואולי מפעם לפעם עושה ככה, בקשו לצמצם עד אפם התערבות בלתי-הוקית זו. הסיקו שה"מבע" הנהו איפא מציאות מטפיסית נפרדת ועצמאית המתווכת בין הא-ל לעולם. אלקים ברא פעם — אבל איננו "מהדש בכל יום תמיד מעשה בראשית".שנתיים אחרי שהגיע ללונדון, הרצה הרד״ג בישיבה הספרדית הרצאה שהכתה גלים השובים בקהילתו: התקפה על הדיאיזם שהארנוה לעיל. טען שמה שהם קוראים "מבע" אינו אלא הא-ל הפועל ע״י השגההו הבלתי-פוסקה,ושבאמת המונחים מבע ואלקים זהים, ומה שהדיאיסטים בני-דורו מכתיבים ל"פבע" מוכתב ל"אלקים" בתורה והלמוד. מכיון שמאמינים אז היו רגישים לפינות של הפאנהיאיזם נוסה ספינוזה, נחשד הרד״ג בזה, וקמה נגדו התנגדות חריפה. בקונטרוס (ספרדי) על ההשגחה, ובאגרת התנצלות לרבי צבי אשכנזי (ה"חכם צבי"), בירר דד״נ את עמדתו. מקור המבוכה: ההבדל בין הרעיון סל האלקים כפועל הכל ומקור הכל ברצון ובחכמה (n^t\)<« ^A'tvvpsvii) ובין האלקים כזהה עם הכל, עם הטבע המתפתח, כשהוא כולו אימננטי בו ( …

תאר את שיטת הדיאיסטים הנוצרים באנגליה סל המאה ה18. באיזה אופן אין היא תואמת ליהדות? מה היתה תגובתו של ר׳ דוד ניטו לשיטה זו? הרמב״ם בהקדמה לפרוש המשניות שלו מונה חמשה פרושי חז"ל שלא נפלה בהם מחלוקה. הזכר ובאר שלשה מהם. בתורה כתוב: "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמה ועלית וכו'". הלא מזה מוכח שסמכות החכמים מוגבלת אך ורק ל"דם דין ונגע". איך משיב רד"ג על טענה זו, ומרחיב את סמכות חז"ל לכל מקצועות התורה? בטענותיו נגד הדיאיזם הנוצרי, מזהה הרד״נ אה הטבע עם האלקים. כתוצאה מזה, נחסד על-ידי כמה מאנסי קהילתו במינות. באר את החשד הזה, וגם את ההתנצלות סל הרד"נ. הסבר דין ערובי תבשילין. הרד"נ מניח שלשה עיקרים בבאור ענין המחלוקות בחז״ל. תאר את העיקרים האלה, והדגם את דבריך בדוגמא מדיני שבת.

ספר התניא - every man has an animal soul, a נפש הבהמתית, vital principle in the body – הנפש הבהמתית, הגוף, ואת הצד האנושי שבאדם. הנפש האלקית – only jews have it, has three parts (1) נפש (2) רוח (3) נשמה – highest of three parts. כמו שהאלוקות מתגלה בי ספירות, כמו כן האדם מתבטא רוחניותו בעשר הספירות. החידוש המיוחד שבתניא

ר׳ חיים מוולוז׳ין – 1749–1821: תלמיד הגר״א; לא חתם על החרם נגד החסידות. בזמן קיצוניות דתית לא היה קיצוני. בטבעו היה אדם מתון בכל הפולמוסים של התקופה. היה ההוגה הראשי של המתנגדים – אבל לא רצה שהפולמוס יגיע לידי חלוק העם. נפש החיים – בנו ר׳ יצחק הדפיס את הספר חמש שנים לאחר מיתתו. נפש החיים מיועד לאנשי הישיבה – ספר מוסר ותיאולוגיה קבלית הכולל...

שאב מב' מחנות – אמו באה ממשפחת חבדית, האב היה משולח מישיבת בולוזין. רב קוק מגז את ב' ההשקפות. הוא אמר: ההלכה פועלת בעולם היום-יומית ושם יש pluralism. But under the pluralism there is harmony; a harmony which characterizes all existence. Man must restore this harmony. הרב קוק היה מקובל נורמלי (לא שאף לבטול היש, בנגוד לקבלה מסטית – בלתי נורמלית ששואפת לבטול היש. Quietism – God is so great we can't describe him in terms therefore his a great Nothing. We want to merge

I. Free will and determinism: exegetical problems in Bible and commentaries; formulation of the problem in the Mishnah. Parmenides and Democritus – and the history of the problem in Western philosophy. Resolutions suggested by Saadia, Ibn Daud, Halevi, Gersonides, Crescas, with special emphasis on Maimonides. Treatment of the problem by modern secular – especially scientific and psychological – and Christian thinkers.II DOGMATOLOGY. History of Ikkarim - formulations. Attempts in Philo, Talmud. Islamic and Christian dogmatology. Maimonides Principles. Crescas. Albo. Readings in Maimonides and Albo. Contempora y problems.III. FAITH AND DOUBT. Hefinitions of faith in Talmud, Saadia, Maimonides. Classifications of forms of faith by Buber, Wolfson, Tillich. Legitimation of Doubt in context of faith: Talmud, Rashi, Saadia. Writings of contemporary linguistic philosophers.

All students must read N. Lamm, Faith and Doubt, chap. I and chap. III. Précis of chap. I must be submitted by midterm date, and that of chap. III by the last regular session of the semester. Reports – one report by each student, to be submitted by midterm date: a) Lev Shestov, Athens and Jerusalem; b) the behaviorism debate: B.F. Skinner, Beyond Freedom and Dignity, and Noam Chomsky, New York Review of Books, December 30, 1971; c) faith as a mitzvah in Maimonides; d) synopsis of Mortimer Adler et al., The Idea of Freedom, vol. I (Institute for Philosophical Study); e) the philosophical nature of halakhic norms – Faith and Doubt chap. IX, מפרשי המקרא על לא תסור: רש״י, רמב״ם, כלי יקר, והעמק דבר; מדרש שמואל על אבות לסוף פרק ה על המשנה הפך בה והפך בה; שו״ת עמק הלכה חלק ב סימן א; g) Kant on “character” – Critique of Pure Reason, part III, and Anthropology, part II. Research papers – examine the following to determine views on “character.” Does the thinker in question have a consistent and systematic view of character? If there is no single rule you can discern, can you determine if there are specific ethical notions or moral traits which are especially valued? Are there any problems in character, or in ethical philosophy, that the author takes up? a) Hazon Ish – there are also a number of other works that have recently appeared on the Hazon Ish; b) R. Shneur Zalman of Ladi – the secondary sources will guide you to the primary sources. See Teitlbaum (vol. II): החזון איש על עניני אמונה (a Chabad publication), pp. 113–122, and the growing literature of the movement; c) Saadia Gaon – analyze carefully part X, and consult the various histories of Jewish philosophy for their observations; d) R. Abraham Maimonides – check through ספר המפסיק לעובד ה; e) Rav Kook – the recently published אורות ה׳, chap. II and chap. III; f) R. Israel Salanter – use Katz as your guide both to sources and for formulation; g) R. Hayyim of Volozhin – read through his נפש החיים (commentary on “ה׳”)…

Course Description: This course will concern itself with an examination of a number of fundamental concepts of Judaism. Its theological postulates, philosophical formulations, and halachic fabric will be analyzed from a contemporary perspective. Not only will the theoretical basis of faith be studied, but emphasis will be placed on relating the mitzvot – the ceremonial and the ethical, the social and the ritual – to the experience of modern man and his society. The course will seek to locate contemporary Jewry within Judaism and modern thought, and to develop a consistent philosophy of Judaism for the individual Jew and for the entire people.Course OutlineThe Sources of Judaism a) Written and Oral Law b) The Chain of Tradition c) Origin and Structure of Halachah d) Major Legal and Religious Writings The Revelation of God a) Creation b) God and Nature c) Natural and Supernatural d) Personal God e) Providence f) Names of God Sabbath The Divine Norm a) Freedom of Will b) Good and Evil c) Sin d) Reward and Punishment e) Teshuvah — Repentance and Forgiveness Man a) As a Natural Creature b) As a Social Being c) As a Spiritual and Intellectual Giant Eschatology of Judaism a) Immortality of the Soul b) Messiah c) Resurrection d) World-to-Come Communication Between God and Man a) Revelation b) Prophecy c) Prayer Worship a) Sacrifice b) Prayer c) Study Fundamental Beliefs a) The Thirteen Principles b) The Ten Commandments c) Shema Attributes of God a) Existence b) Actional Attributes Freedom as a Jewish Ideal a) Its Philosophical Roots b) The Exodus c) Its Social and Political Implications Eretz Yisrael a) As a Religious Ideal b) As a National Ideal The Mitzvot a) Classification b) Rationalization c) The Moral and Ethical Law d) The Socio-Economic Order of the Torah e) The Rituals and Ceremonials Holiness — The Ultimate in Judaism