Norman LammI feel for my friend Rabbi Spero. I too, were I a “Messianist” (in the way he is using the term), would try valiantly to snatch my cherished theory from the snapping jaws of history. But I doubt if he will succeed. Amazingly, Rabbi Spero denies that the l.D.F’s invincibility has been controverted by the facts. It should not be necessary to have to reaffirm one’s admiration, respect, and love for our Israeli brothers when making the common-sense observation that, with all its prowess and heroism, the I.D.F. would not have survived the Russian-sponsored Arab onslaught without massive American assistance. This is “invincibility?”The exaggeration of the centrality of political self- determination is anachronistic in this age when even super powers cannot always do what they want. Yet kochi v’otzem yadi is more prevalent today (at least before the recent war) than ever before. Just reread the speeches by certain Israeli generals and other officers, especially when they came here for UJA or Bonds. And, contrary to what Rabbi Spero says, the “sin” was a contributing factor to the “mistake.”A statement of uncertainty, not disbeliefI must make clear that 1 do not deny that ours is an era of incipient Messianic redemption. What 1 am say- ing is that I do not know whether it is or not, and that I challenge the certainty of those who assert such su- perior knowledge. I consider it spiritually presumptuous to declare, without benefit of prophetic inspiration, that we are privy to divine secrets. God’s plans are known to us only retrospectively. “Thou shalt see My back, but My face shall not be seen” (Ex. 33:23). The ways of God in history are too wonderous, too mys- terious, for us either to deny or to assert that we are in a particular phase of a pre-ordained drama. One thing we can learn from current history is that we are unre- deemed and need Messiah. One thing we can learn from past history is that it is dangerous to pretend to know when he is coming — or came.M…

הכרך הזה מכיל דברי הגות מכמה חכמי ישראל שעמלו הרבה שנים בתורה ובמדע. אין לי ספק שהקורא ימצא בו חידושים גם בתוכן גם בצורה, בהארות ובהדגשות, שיזרזו אותו להתעמק ולחזור ולהתעמק בסוגיות שלפי דעתו כבר דן בהן בעבר והסיק מה שהסיק. כלומר: הבעיות הן נושנות אבל הפתרונים המקובלים אינם תמיד מספיקים וכדאי להעבירם שוב תחת שבט הביקורת. הפורום האורתודוכסי הישראלי הוא מקביל וגם המשך לפורום האורתודוכסי בארה״ב, בחסותה הבלתי-רשמית של ישיבה אוניברסיטה, שהצליח בחידה מרשימה לברר שאלות קשות העומדות ברומו של העולם היהודי ההגותי. זה כמה שנים שהתכנסו אנשי תורה ומדע על כל גווניהם השונים אם במעט ואם בהרבה מכל קצווי המדינה ומחוצה לה ליומיים של דיונים בכובד ראש. כבר הוצאנו כמה כרכים חשובים ובעלי ערר על נושאים שונים המטרידים את היהודי הדתי והמודרני.כרר זה מעורר שוב ושוב שאלת היחסים בין מדינת ישראל ליהודי חו״ל, בעיקר לאלה הדוגלים בשיטת האורתודוכסיה המודרנית (או: "תורה ומדע" כהשקפה כוללת) על כל כינוייה וגווניה השונים.מן המפורסמות שכמה סופרים שמאלניים מוקירים ומעלים את המושג של "גלות" כמצב רצוי, מה שמתקפל יפה לתור השקפתם הכללית על ההתנכרות מהתרבות השוררת בעולם המערבי, וממילא משתעשים ברעיון שגס יהודי מדינת ישראל נמצאים במצב של גלות - אידיאה שידועה לנו מהוגי היהדות החרדית הקיצונית. (דוגמה מעניינת של התקרבות הקצוות!) לדעת הכותב, המאמץ השחצני הזה הוא בנותן טעם לפגם, ללא הבדל מקורו.הרבה יותר עדין הוא ההבדל בין "גלות" ל״תפוצות". רעיון זה ידוע לנו מכבר, ויש בו יותר מקורטוב של אמת, בעיקר לאור החרות שיש ליהודים במדינות הדמוקרטיות הנאורות, ועל כולם -בארה״ב. אמריקה היא מדינה שאינה "טולרנטית" ליהודים כאורחים אלא מקבלת אותם באופן טבעי כחלק אינטגרלי של האזרחיות והממשל, לא שונה משום אזרחים אחרים, ואפילו מיוצאי חלציהם של אלה שהגיעו ליבשת אמריקה בספינת מייפלאואר. ההכרה שיהודי ארה״ב הם חלק ה״תפוצות" מונעת את הפרובלימה המטרידה של "גלות" שמושכת אחריה את ההאשמה של "נאמנות כפולה".לדעתי, ההבדל הזה הוא "הבדל ללא נפקא מינה", אם כי יש לאלה הדוגלים במעלות ה״תפוצות" על מה שיסמוכו מדברי כמה מתז״ל ששיבחו את הגולה ששם נוצרה כמות חשובה של ספרות ישראל סבא - מרבית חמישה חומשי תורה וכל תלמוד בבלי וכר. בסופו של דבר, לעניות דעתי, כל הדי…

Yeshiva Chancellor Norman Lamm has released the text of a statement, also signed by two leading rabbis in Israel, condemning "recent calls for insubordination" in Israel that encouraged members of the security services to refuse orders to dismantle Jewish settlements, as part of Prime Minister Ariel Sharon's plan to disengage from Gaza and a small number of West Bank settlements next year. The open letter warns that should soldiers heed calls for refusal of orders, they would "erode morale and discipline, endanger purposive unity, engender internecine strife, and embolden our enemies." The letter does not take a position on the advisability of disengagement, but asserts that it also is justifiable on halakhic grounds, in that it could potentially enhance the "long-term national security of Israel.” That decision, the letter states, is strictly political, and can only be determined by the government of Israel.Rabbi Lamm told The Commentator that he and his co-signers, Rabbi Aharon Lichtenstein and Rabbi Eliyahu Bakshi-Doron,"felt very strongly” that actual disobedience on the part of Israeli forces would constitute a chillul Hashem [desecration of God's name] that would haunt us [the Jewish people] for generations." Rabbi Lamm, who is also the head of Yeshiva's rabbinical seminary, insisted that the letter was not politically motivated, but rather an argument on religious grounds that refusal is unacceptable.The triumvirate's letter comes on the heels of a contentious parliamentary vote in late October that passed the Prime Minister's plan to pull out of Gaza and isolated settlements in the northern West Bank. Prior to the Knesset vote, large numbers in the religious Zionist camp vociferously protested in pub-lie against the plan. Their passion had been fueled in the preceding weeks by statements from leading rabbis, including former Chief Rabbi Avraham Shapira, supporting the right of soldiers to refuse orders to carry out the PM's disengagement plan.Rabbi Shapira’…