רבי לם היקר, זה מזמן שאני חייב לך תשובה למכתבך, בימים קשים למחזה ולי – אתה, אדוני, עמדת לצדי, הבטחתי לך כי ביום המחזה יכניס רווחים אני אקדיש חלק מהם למטרה שתצביע עליה. אך המחזה הפסיד. אני באופן אישי, הפסדתי, בחשבון סופי הפסדתי אלפיים. אני מבקש ממך להאמין לי כי ברגע אין ביכלתי למלא את בקשתך. זה עלול להשתנות. אני מקווה כי זה יהיה בקרוב. אני מכין משהו חדש אשר עלול ליצור מצב חדש. רק קצת סבלנות. עוד משהו: גיסי לשעבר, רבי פיליפ טץ (הוא התגרש מאחותי, הנמצאת ב

Dear Zvi: My wife and I want to thank you for the tickets you gave us to see "Tango" on Saturday night. We found the show just what you said it would be and even more. In an age when most of the stuff shown on Broadway is so puerile, it was a pleasure to see something that really had a message, and one that was of extreme importance for our generation. I did not read it as primarily a "generation gap" situation, as much as a telling commentary on the inevitable consequences of permissiveness. Whatever our interpretations, we agree with you that it was splendidly done. Our only regret was that this did not appear on Broadway where it should have had a long and very successful run. I hope that by now Hillel Gross has been in contact with you. He has been trying to do so for the longest time. Warmest regards to Mrs. Kelitz. Cordially yours, Rabbi Norman Lamm

אדוני מורי ורבי, אני מרשה לשלוח לך מאמר זה "בדחילו ורחמיו" – אני מרגיש צורך פנימי עצום לומר מה שאני אומר – אני יודע שזה אמת ברוב המקרים – אך אני רוצה לדעת מה דעתך, אדוני? גמר חתימה טובה, צבי קוליץ