ר’ נחום ידידי, מאז שוחחנו בטלפונית, וקבלתי מכתבך, קיימתי פגישות אחדות עם אנשי הציבור בחיפה, כדי לברר העניין ביסודו וכן לפרוש בפניהם היריעה מתוך ראייה נכונה והצעה שקולה, למען ידע איך מתגלגלים הדברים. כדרכה של רבנות בארצנו, אף רבנותה של חיפה, סבוכה בקרתית והמפלגתיות ולא הכלים בה חכמים ורוצים ומסוגלים להרים הגלגל לצעירינו ולאוניברסיטו. אמ־נם־כן, חזק אני בדעתי, כי יש מקום למועמדותך, אם יעשו כמה פעולות, בייחוד בכיוון המפלגתי.

לכבוד ידידי מכובדי הר"נ לאם שליט"א, שלום וברכה וכטו"ס, סלח נא ומחל לי על האיחור והעיכוב בכתיבתי אליך. כמה סיבות לדבר, ואעפי' שכבות הן אפרטם לפניך כסדרן: א. בדרכי מארה"ב נתעכבתי עוד כשבועיים באירופה. ב. מכתבך השני הגיעני למחרת שובי ולא הספקתי לפגוש את אנשי ועד בנ"י עד השבוע. ג. הדרך מיעטה את כוחותי, שיבשה את סדרי יומי ומהלך עבודתי. מה גם שנצטבור לי עכימת עבודה וענינים שונים שהשארתי בימי העדרי מן הארץ.