למהר"נ לאם, שלום וברכה. אחדשה"ט – יש אצל הקדמונים ברכה על ההצלה מן השכחה: "ברוך שמסר עולמו לשומרים." ברכה זו ברכתי אתמול בביקירי בירושלים, אחרי שלא הייתי זה כמה שבועות. והטעם שלא הייתי בה הוא הטעם שלא הייתי במכון. וקליח בהכתרתך, והוא: שהייתי חולה מחמת דונה שקורין גייפ"ע והדרתי עצמי מנסיעה לירושלים, אעפ"י שבאומו שבלע שהוכתרת דבר הייתי מתהלך בתל-אביב.

לר"נ לאם ולביתו, ברכות ושמחת פורים. היה בדעתי לכתוב לך בלא הכי, כפי שהסכנתי לכתוב לך מדי שוב מירושלים, אך האיגרת שלך עש"ק פ' זכור באה להזכיר לי ולחזקנו ולאמנו להשיב לך לקיים מצות. איגרת פורים וזה למרות מחומת פורים שמסביב... ומכיוון שהמחשבה הראשונה היתה לאיגרת פריזאית, אפתח מתלאות של תורה לשמה. ואמרת מה תלאה (או: מתלאה, כהפרש הקרי והכתוב שם)?