אחדשה"ט ושלי זוכתי הרבנית תחי' ושלו כב"ב, ח.ו. ראיתי בה"פרדס" חודש אייר ש.ז. שכיר"ה מאריך בענייני ספירת העומר בנימוקים בטעם משכות ספה"ע. והנה נחלקו ר"ש ורבנן בכמה אם דרשינן טעמי דרשיו (ע' סוף המקשל ובפ"ב דסנה דיין ומודל. וראה בפ"ד מה' עכו"ם הד שהרמב"ם כי דאין עושין עיר בנדחת בספר שלא וכנסו העכו"ם החרידי טת ארי. ועמד בזה בלח"מ שהרי בש"ס מפרש דזהו

ידידי הרב נחום שליט"א נשיא ישיבת רי"א. אחדשה"ט – הנה בא לידי ה"בית יצחק" שנת תשס"א. וראיתי שכ' מעמיק, כדרכו, בענייני אבילות ל"ע, בטוב טעם. ורציתי רק לעורר במש"כ יצוטט הח"ס במועד קטן דף כ"א שהקב"ה התאבל שבעה על עולמו בשעת המבול. ע"ש. ומזמן כתבתי בזה שהטו"ז ה' אבילות מביא שרבנו גרשם ז"ל התאבל על בנו שנשתמד ושוב מת והתאבל רגמ"ה י"ד יום על אבדן גופו וגם נשמתו.

כ' ידיד, הרב נחום נ'. אחדשה"ט ושלו כל הנלוים אליו. ראיתי מ"ש בפא"כ ומשר כחו על עמצו בפרק להשיג מלחמה שערה בשאלה הכאובה הזו: "מנהו יהודי." (אשר רבט הורינו "זל במבילה, כל הכופר בעבודה זשה נקש" יהודי והרב תוצ"א כומש" קל שקי בגמטריא איש יהודי). ואין בית מדרש בלא חידוש. באמת מה שפשוט אצל העולם שכל מי שיש לו אש יהודית הרי הוא יהודי. הנה כבש נסתפק בחידושי הגש"ע א'בט זל (בה' שדות ס' של זו) בעכו"ם הבא על בת ישראל אם הוולד נימול בשבת עו"ש שהביא שיטת רש"י ותוס' סוף קדושין וע"ש במהרש"א…