Letter to Dr. Isaac Asimov about His Book and "The Religious Implications of Extraterrestrial Life" (1967)

View Text View Original

Dear Dr. Asimov:

I understand you have a book to be published in the near future by Doubleday concerning extraterrestrial intelligent life.

I therefore have the honor to send to you the enclosed reprint of an article I wrote on the subject, in the hope of receiving some reaction from you when you have an opportunity to glance through the reprint.

I enjoyed your article in the current Harper’s magazine, demonstrating as you did, the usual Asimov lucidity.

Sincerely yours,

Rabbi Norman Lamm

Letter from Steven Stulman about "Religious Implications of Extraterrestrial Life" (1966)

Dear Rabbi, I have just read your very timely and superbly reasoned analysis of existentialist life implications in Tradition. In at least one sense, the existence of life itself on planet earth–with the diminishing proportion of man’s greater respiratory desire from his being, instead returning such destruction of forest and the acidity so recognized with the extinction of the universe in accordance with natural lawfulness (inevitability?)–must be recognized as being primarily the result of man’s being–misuse of the resources of the earth, not only as stewards (of the thoughts of murder being excluded). If man’s function, indeed, of significant cosmic meaning would not be highly questioned by his life-willingly turned into destroying and thereby all options of total self-destruction?

Torah & Science

Letter from Dr. Philip Birnbaum about "Religious Implications of Extraterrestrial Life" (1966)

לכבוד ידידי הרב המהולל ד״ר נחום לאם שלום: תודתי שטוחה לפניך עבור התדפיסים של מאמריך המענינים שהואלת בטובך לשלוח לי, עברתי בעיון ובעונג על מאמרך שפרסמת לאחרונה על "המשמעות הדתית של חיים על-ארציים." אין ספק, כי נחוץ מאד להגיב בזמן על כל התגליות המדעיות המפתיעות אותנו מדי יום. הנוער הלומד מרבה לשאול שאלות מביכות. השואלים הללו נבוכים הם בזמננו יותר מאשר בתקופת רב סעדיה גאון ובתקופת הרמב״ם.יש לנו צורך גדול במורה נבוכים מודרני, ואולי אתה האיש, אולי לכך נוצרת... קריינא דאגרתא, איהו ליהוי פרוונקא.בידידות ובמיטב האחולים,פלטיאל ביריבוים

Torah & Science

Letter from Yeshayahu Leibowitz about Extraterrestrial Life and the Relationship Between Science and Religion (1966)

רב נכבד, הנני מודה לכב' על שהואיל להמציא לי את מאמרו החשוב והמעניין, שאותו קראתי בעניין רב. ברצוני להביע לכב' ברכת "יישר כוחו" על דיונו המעמיק – וזאת למרות הסתייגותי מצדדים מסויימים שבמאמר זה. הסתייגותי זו מתייחסת בראש וראשונה לעצם הצגת הבעיה – כאילו יש משמעות דתית (religious implication) למציאות הטבעית כולה או לעובדה מן העובדות או לתופעה מן התופעות שבמציאות הטבעית, למשל – לעובדה מציאותם או אי-מציאותם של חיים מחוץ לכדור-הארץ. ע"י כך היהדות מוצגת כאילו היתה השקפה מסויימת על העולם, על הטבע, על האדם וכו' – לצידן או לעמתן של השקפות אחרות על נושאים אלה, ושעל ההבדלים בין ההשקפות מתנהל הוויכוח בין האמונה ובין הכפירה. גישה זו מרוקנת את היהדות מתכנה וממשמעותה הדתיים ועושה אותה חולין. הנקודה המכרעת, לדעתי, היא שהיהדות (ואני מתכוון ליהדות המקורית המסרתית: יהדות התורה והמצוות) היא עבודת ה' – התביעה המוחלטת המוצגת לאדם לעבוד את ה' ע"י קיום המצוות, באשר זוהי כל תכלית האדם. מבחינה זו – הסטרוקטורה של העולם והמכאניזמים של הטבע הם אירלוואנטיים מבחינה דתית, ומאותה בחינה אין החיים נבדלים מכל תופעה טבעית אחרת, ואין לכדור-הארץ יתרון מכל חלק אחר של העולם. אין אף לאדם, כנתון טבעי, שום יתרון מכל יצור חי אחר – ורק עבודת ה' היא המקנה לאדם מעמד מיוחד, שאינו תלוי בסטרוקטורה של העולם ולא בטבע החיים והאדם. הסעיף הראשון של שו"ע או"ח הוא: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת ה'" – ולא לעמוד בבוקר כדי לדעת משהו על העולם, על הטבע, על החיים או על האדם. ידיעת כל הדברים האלה היא עניינו של המדע, שהוא אינטרס אנושי ועיסוק אנושי, ובו האדם רשאי לעסוק – אך הוא חולין ואין לו משמעות דתית של קדושה. האמונה הדתית היא האמונה בחובתו של אדם לעבוד את ה', ולא האמונה בתמונת-עולם מסויימת.

Torah & Science