להורות או לא להורות: בירור שיטות הראשונים בענין תלמיד שהגיע להוראה ותלמיד שלא הגיע להוראה (1981)

View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

קריאת שם הולד על שם אדם חי (2001)

נשאלתי באחד שאשתו בהריון, ואבי אמו ביקש ממנו שכשתלד אשתו בשטו״מ שיקראו את הילד על שמו ואף אם הוא בחיים חיותו, ושימצא סיפוק נפש מזה. אמנם מנהגנו הוא שאין מכנים את הבן בשם אביו או זקנו או שום אדם חי, אבל כאן הלא סבו ביקש זאת מידו והוא רוצה לעשות נחת רוח לו, כדת מה לעשות. הנה יש לעיין בשאלתנו מכמה נקודות: א) אם מנהג זה קובע עד כדי כך שיש איסור אם מבטלים אותו; ב) אם יש יסוד בהלכה למנהג זה; ג) אם יש מצוה לכבד אבי אביו, ואם זה שייך לנ״ד; ד) אם אמנם יש מצוה כזו, האם אבי האב יכול למחול על כבודו; ה) האם המצוה היא לכבד כל סבא, או רק אבי אביו ולא אבי אמו.אמקור המנהג שלנו הוא בספר החסידים סימן ת״ם (מהד׳ ה״ר ראובן מרגליות, הוצ׳ מוסהר״ק), וז״ל: נכרים שקוראים לבניהם בשם אביהם אין בכך כלום, והיהודים מקפידים על כך, ויש מקומות שאין קורין אחר שמות החיים אלא אחר שכבר מתו, עכ״ל. והנה לשונו מגומגם, ויש לפרש דבריו באחד משני אופנים: או שאין לחוש לאיסור של חוקות העכו״ם בזה שקוראים לבן ע״ש אביו ואף יש יהודים שמקפידים לעשות ג״כ כזה, דהיינו שדוקא קוראים בשם האב החי, אלא שיש מקומות שנהגו לא לעשות כן; או שאין לחוש לאיסור בחקותיהם לא תלכון אף אם יש יהודים שמקפידים מטעם זה לא לעשות כן, אבל נהגו שלא לקרוא לבן בשם אדם חי.עכ״פ מדבריו נראה שאינו אלא מנהג, ולפי עדותו של ספר החסידים המנהג נתפשט רק במקומות אחדים ולא בכל יהדות אשכנז. וכידוע אחינו הספרדים אין להם מנהג זה ורבים מהם דוקא קוראים לבניהם בשם האב או הסבא החי. והשואל שלנו הוא מבני אשכנז ולכן שאל מה ששאל.בדרך כלל מן הדין חייב אדם לקיים מנהג אבותיו, ושני טעמים לדבר: מפסוק אל תטוש תורת אמך, ומטעם נדר ולתא דבל יחל דברו.המקור לטעם הראשון הוא בפסחים דף נ׳ ע״ב: בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון (רש״י: יום השוק של צידון בע״ש והם מחמירין על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת), אתו בנייהו קמיה דר׳ יוחנן, אמרו לו, אבהתין אפשר להו (רש״י: להמנע מן השוק שעשירים היו) אנן לא אפשר לן, אמר להו, כבר קבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. וכ״ה בחולין דף צ״ג ע׳ב ובהרבה מקומות אחרים בש״ס.והטעם השני הוא שמנהג הוי בגדר נדר, וכן איתא בשו״ע יו״ד סי׳ רי״ד סעיף א׳, דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להת…

Pirkei Avot Birth & Circumcision Wedding Celebrations

שני אחים וערכאות הממשלה (2004)

רב אחד בקהילה חשובה פנה אלי בשאלה מאוד כאובה: שני אחים, אמידים עצומים בעלי צדקה וחסד ותומכים את ביהכנ״ס ביד רחבה, שותפים כמעט בכל נכסיהם. והנה פרץ ריב מלא קנאה ושנאה בין ראובן הבכור ושמעון הצעיר ממנו, ולא יכלו לדבר שלום איש את רעהו. וכשהתגברה אש המחלוקת בין שני האחים, הגיש ראובן תלונה בערכאות הממשלה נגד שמעון, וכך הגיע המצב לידי שנאה גלוייה בלי מצרים. שמעון התעקש ואמר שאם גבאי ביהכנ״ס יתנו איזשהו כיבוד לראובן, יתפטר מהקהילה ושוב לא יימנה בין תומכיה אף לפרוטה. הרב נמצא במבוכה נוראה, שפרנסתו וקהילתו שתיהם בסכנה. שמעון לוחץ על הרב שינדה את ראובן מאחר שהוא התחיל בהתערבותו של הערכאות. הרב ביקש ממני חוות דעתי. והנה לכאורה אין ספק ששמעון צודק שכן פסק הש״ע ביו״ד סימן של״ד סעיף מ״ג: על כ״ד דברים מנדין את האדם ואלו הן... ט׳, המעיד על ישראל בערכאות של עובדי כוכבי׳ אנסין והוציא ממנו ממון בעדותו שלא כדין מנדין אותו עד שישלם. והרמ״א מוסיף בשם המהרי״ק: ואין צריכין לענין נידוי עדות וראיה ברורה אלא אומד הדעת באמתות הדברים שהתובע טוען ברי ואז אפי׳ אשה אפי׳ קטן נאמן אם הדעת נותן שאמת הדבר . לכאורה פסק הש״ע הוא שאיסור ערכאות והעונש של נידוי הם רק אם יש צד של חסרון כיס, אבל אם אין צד כספי אין איסור בדבר או לפחות לא חל עליו עונש נידוי.אולם הדבר הוא לא כל כך פשוט, שראובן טוען שהבקשה שהגיש נגד שמעון מטרתו רק להכריח את שמעון שיגלה לו את כל הנכסים והעסקים שהם בשותפות. לפי טענתו, שמעון סרב לעשות כן ולפיכך נאלץ להביא את העניין לבית המשפט הממשלתי. ואמנם עיון קל במסמכים הליגליים כנראה תומך טענתו, אך דא עקא שעיון חודר מעמיד את העניין בספק, שכן בטופס המסמך אומר ראובן שמטרת הבקשה לתת דו״ח על העסקים שהם בשותפות היא שלא להשאיר את יורשיו בלי כל, והסגנון מורה שיש בזה תביעה של ממונות, שכן הוא כותב שבלי הדו״ח הבנים שלו will result בנזק כבד, כאילו זה ודאי שיפסידו ועל כן מוכרח שמעון לשלם, ולא כתב סתם בלשון חשש: may result .אבל אם נניח שאין במסמך זה של ראוp משום תביעה לפיצויים כספיים, עוד אנו עומדים מול השאלה אם אמנם עצם ההליכה לערכאות בעניינן משפטי בלי תביעה לתשלום הוא נגד הדין או לא.כאמור, מדברי הש״ע ביו״ד הנ״ל, משמע שרק אם יש צד של ממונות חל עליו עונש נידוי אם פנה לערכאות. אבל בש״ע חו״מ סימן כ״ח סעיף ג׳…

Talmudic Analysis Practical Halacha

תוקף המנהגים עפ"י ההלכה (2004)

בפרק האחרון דנתי בין השאר במנהג שהתפתח בקהילות אשכנז בימה״ב, והעליתי שלפי החות יאיר שתוקף מנהג איזו עיר הוא מכח המקום ולא האנשים, כך שכשנתפזרו דרי העיר אין עליהם חובה לקיים את המנהגים ששררו בעיר, שאולי גם המנהג שלא לקרוא את הולד על שם אביו או סבו החי ג״כ אבד תוקפו היות שקהילות אשכנז בעו״ה נחרבו כולם בימי השואה. ואם כי לא סמכתי על הצעה זו והבאתי הרבה מקורות וכו', קבלתי תגובה מחד מן חברייא, ה״ה ידידי הרב הנכבד ר׳ אברהם ארט שליט״א מטובי אברכי הכולל העליון ע״ש גרוס של ישיבתנו. הרב ארט השיג עליי שלפי דבריי בכל מקום שחלוקים בני אשכנד מבני ספרד נאמר שכיון שבאנו למקום שישנו שם שתי מנהגות בטל תוקף מנהגנו מקדמת דנא וא"כ יהיה מותר לבני אשכנד לאכול קטניות בפסח וכדומה, ודה לא שמצנו מצולם.הנה יפה הציר, אבל לא צלי תלונתו כי אם צל החו״י, ולא רק צלי ו אלא גם צל הריב״ש ממנו שאב ציקר דצתו בדה, וצל הריין פרק מקום שנהגו שהבאנו, ולכאורה הקושיא צצומה ואיננה ניתנת לפתרון קל.עב קף .המג ה ג... לפי ההלכה בראשונה צריכים אנו להביו איר מלכתחילה חלו לפי ההלכה כל מנהגי הצרות צל חבריהם וי וצאי חלציהם, כר שכל האשכנדים מחויבים לשמור את כל מנהגי אשכנד וכן הספרדים והתימנים וכוי, הלא א״א לומר שיש להם דין של סתם ציר שהרי הרבה צרים וציירות, כרכים וכפרים, שמרו מסורות צדה דו או דו ולא שייר לכאורה להגדירן כבני ציר שהיא מוגדרת כמקום מסוים. מהו איפא המקור ההלכתי לתוקף המנהגים של הצרות השונות (אשר לפי רבים מההיסטריונים מנהג אשכנד מוצאו במנהגי בני א״י, ומנהג ספרד נתגלגל ממנהג בני בבל)?ובנוגצ לנו היום, יש לציין היטב ברקצ ההלכתי של תפיסת וקביצת מנהגים במדינה דו שהיא מיוחדת במינה בדה שהיא קלטה רבבות יהודיםמנהגיםמכל הצרות וכל הקהילות מצל פני כל החבל, ובמקום לאחד את כולם במסגרת קהילתית אחת, נשארו קבוצות שלימות של אנשים, דציר שם ודציר שם, שהמשיכו את המנהגים של ארצות מוצאם וצרי פדוריהם ולא התמדגו לקהילה אחת ואף לא בציר אחת. וכשם שבא נכובדנאצר ובלבל את האומות, כר באו האומות לאמריקה והיא הפרידה ביניהם. וברור שהמציאות האמריקאית היא כר שאין לראות בצרים שלנו את האמצצי הדרוש להמשיר מסורת קהילתית..והנה ירוצים לנו צל שלש דרכים שהמסורת של מנהגים נמסרה מדור לדור. יש כאלה שפשטו בכל ישראל,־ יש כאלה שתפסו אותם או חי דשו מ בצרים מס…

Talmudic Analysis Practical Halacha