Home Home / Yom Iyyun/Riets: Substance Abuse (1999)

Outline

September 14, 1999

Yom Iyyun/Riets: Substance Abuse (1999)

General Jewish Thought
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Outline

Aggada: Mekalkel al Menat Letaken (2005)

1) Universal: – בריאת העולם עפ"י האר"י – שבירת כלים. 2) ירידה לצורך עלייה – בעיקר בחסידות – The Zaddik must forgo the exquisite experience of his own דבקות I-o to tend to his floc, to raise them up and tend to their needs. 3) Greatest exemplar = Abr, acc חת"ס בפיתוחי חותם – אברהם לא זכה לדרגת הנבואה של ישעי' וכו' כי היה טרוד בלימוד אנשים פשוטים שזה עכשיו פרשו מאליליהם, ולא חס על בזבוז שמנו ודרגתו, ולכן היה כל כך אהוב ע"י הקב"ה (כלומר, דרדקי וקירוב רחוקים). 4) Source of this concept = עברה לשמה in הוריות י' ע"ב – ואמר עולא: תמר זנתה וזימרי זינה, תמר זנתה – יצאו ממנה מלכים ונביאים, זימרי זינה – נפלו כמה רבבות מישראל
General Jewish Thought

Article

Article on Am Hanivchar (2004)

The doctrine of am hanivchar – the election or chosenness of Israel – has been glorified and condemned, but mostly misunderstood, for the greater part of our history. Some have dismissed it with contempt and infamously compared it to the Nazi idea of the Herrenvolk, others have exaggerated its particularity as thoroughly genetic in nature; and yet others have diluted it to just about the point of making the notion both pointless and meaningless. Few other ikkarim, major principles of Judaism, have been subjected to such distortion. The comparison to the foul ideology of Aryan racial superiority is a vicious canard that has been with us since the Enlightenment, but ratcheted up since the appearance of mass antisemitism in the twentieth century. The non-ideological discomfort that some modern Jews feel is more of a social nature; “what will my non-Jewish neighbors think of us when they hear of this boast?” underlies a good deal of the embarrassment with the am hanivchar idea. And not far removed from this concern is its enfeeblement and eventual excision by many liberal-modernist Jewish groups. Equally fallacious, if somewhat less deplorable, is the interpretation of chosenness in some chareidi and other circles; namely, that Jews are religiously and spiritually superior to the rest of mankind and that this preeminence is genetically determined. Placing the concept on a biological basis is good for the collective ego but is poor scholarship and is untrue to our sacred texts. A critique of all these views will become explicit in the following paragraphs. The doctrine of election is accepted by all great Jewish thinkers but not necessarily to the same degree. Thus, for instance, Rambam and a number of other Sephardic scholars of the Middle Ages accepted it, but did not give it the prominence accorded it by other Jewish thinkers. Rambam does not include it in his Thirteen Principles of Faith, the Ani Ma’amins. Other prominent sages, from Yehudah Halevi to the Maharal t…
General Jewish Thought

Note

דעת תורה (1991)

אם נסרב לקבל את שיטת הדוגמטית בימינו לגבי ״דעת התורה,״ ויש טעמים טובים שלא בקבלה כמוה שלי, ואנו נתקעים בבעיה הכללית של סמכות חכמי ישראל בגדרים מחוץ ומעל להלכה. העם אין להשקפותיהם של חכמי ישראל שום ערך חיובי בתחומים אלה? ונראה שאמנם כן ויש להם ערך רבץ אולם, בניגוד להלכה שניתנת לבירור ופסיקה בבי״ד ושהם יכולים לאסוף עלינו, יש דעות כלליות הצצות מטיח חשלטח טעמלס טוכיס שלא לקכלח כמים שייא, אני חכמי, ישראל יגיילם מחיץ■ יבזעל לחלכח. ישראל שיח עחך חייכי בתחימלס אלח? בימיני לגסי "רעת מירר" , ייש ניויקלים יבעיר רכללית של סמכי ח ראם אי\* ץ לרשקתיתירם של חכמי, ינראר שאמנם כן ייש לחן עחך חבל. אילם, בניגיי לחלכח שניתנת לכיחיח יםםי“דןח בב"ד ישרם יכילים לאכיף עליני , יש רעית כלליית רצצית יעיליח מחיך לימור חחלכח יחאגיח כאחח—כלומר כל מרקציעיח חח י חח (ידעית אלח חן חן ח"דעח ח י חח" >—אי, ן לחן א י חח םמכית חוקית של םם־ק חלכח יאין אני מיכחחים לקכלן כעל כחחג י. (כבח חבאחי כמח םעמים שכחי מקימות כםיח״מ מביא חחמב"ם שאיין לחש־קםיח כלליות של חי "ל, במחחש אי בחלכח, כחח של חלכח יכיי). י לכן אםשח ששתי חעיח מניגחיח יל" י מן חי5!צח אל ח?ןצח יוכו לח י אח של "דעת חיחח" כל ימן שניכעיח מחיך מקיחיח טחיחים, רחייני של ח י חח כמוכן חכי,—חחכ של חמלח. ייח כעי'ן שיטח חחאכ" ח חמי כאח בםסח חעידןחים וגם בכ"מ לחל י י&וח״ח, שמי, שמאמין כחב שמח איני מי, ן אם חגיע לחעחי חמש י כשח ח י אח /ל" י, קחיאח מיטעח כמקחאיח אי כדבחי ח י " ל . ולתי"י , כעניינים של מדיניות ותוליטיקח אי צבא אי /לני, נ י, מדע ותברר, יש לחערח אלה חעחך של "דעת חיחח"—אכל גם חשיטיח חמניגחיח לחן ג"כ וכאות לח י אח יח, כתנאי ששחי חדעיח מיצאן ממקוחוח של קדישח. אכל בשים איכן אין לאף אחת מחן חיכית של כפייח יאכיפח.
General Jewish Thought