Correspondence

March 25, 1961

Letter to Chief Rabbi Unterman about the Status of the Bene Israel (1961)

לכבוד הרב הגאון מורנו הרבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל־אביב־יפו והמחוז, שליט״א,

יורשה נא לי לזהות את עצמי לפני רוממות מעלת כבודו: הנני הרב הצעיר שסר לבקר את כבוד הוד רוממות הגאון בשהותי לשבוע ימים בארץ הקודש בשובי הביתה לניו יורק משליחותי בהודו מטעם איגוד הקהילות האורתודוקסיות בארה"ב לפני כשלשה חדשים.

אז הרציתי דברי לפני כש"ח בענין כת בנ"י בהודו אשר זכיתי להכיר אותם אחרי שנפרדו מבית ישראל זה כאלפיים שנה, ולמרות הרבה קשיים נשארו כאי בודד של היהדות בים של אליליות, ואע"פ שאין בהם אף בן תורה אחד ובני עליי' מועטים בהם, הרי הם נאמנים לדתנו ותורתנו ועמנו ושומרים מצוות כפי יכולתם, ספרתי אז למע"כ איך הרפורמים והקונסרבטיבים למיניהם עושים את כל המאמצים לחדר תוך אותה קהילה עתיקה, ואיך אנחנו הצלחנו לשמור על החומות עד שרוב הקהילה מזדהה עם מחנה התורה והאורתודוכסי', הסברתי אז שלפי מיטב ידיעתי שקלטתי בהודו, עומדת כל המדינה, והקהילה היהודית בפרט, בפני משבר חמור עד מאוד. כמעט הפתרון היחידי הוא להעלותם ארצה, אך קשה מאוד לעודדם לזה, וסבת הסוסם: שאלת כשרותם לנישואין עם שאר בית ישראל. ידוע היטב לרומע"כ סבת הדברים והתפתחותם מסביב להטלת חשש ספק ממזרות עליהם מטעם יוצאי בגדד. עכשיו נעשה הדבר הריאלי ביותר באשר הענין עומד בפני כמה בתי דין בארץ. עפ"י הידיעות האחרונות, הן שנמסרו בעתונות כאן והן שקיבלנו מהודו, הועלתה שאלה זו עוד הפעם על הפרק בארץ והדי האיסור נשמעים בתוקף אף כאן. ראשי העדה ההודית מתרגזים מהשמועה וכדי בזיון וקצף, וכתבו דברי מחאה חזקים.

אתו הסליחה אם אזכירנו את מרוצת הדברים: התשובות שנתפרסמו עד הנה כמעט כולם נוטים להיתר, אבל מע"כ אמר שא"א להפרנס מנטיות ויש צורך דווקא בפסק ברור. ג"כ אזכירנו על מה שספרתי לו על אודות שיחתי עם הרב ניסים שליט"א. הרב ניסים עומד בסרובו להתערב בעניין ולהכיר בהיתר שניתן מטעם איזה ב"ד בארץ וג"כ בתשובות שהזכרתי, אך המליץ על שו"ט בנ"ד שראה בכ"י מאת הרב שמואל רוזובסקי שליט"א ר"מ בישיבת פונוביז׳. הרב ניסים הבטיח שאם יתפרסם הדיון הזה וגדולי הרבנים יגיבו על זה ויתירו סו"ס אזי גם הוא יסכים על ידם. והנה כתבתי אל הרב רוזובסקי פעמיים ושלוש פעמים אחרי שגם ערכתי ביקור אצלו, וגם נגשתי אליו בהשתדלות הרב כהנמן שליט"א, והעליתי חרס בידי, אין קול ואין עונה.

ומה יועיל לנו אם אחרי שנים של הסוס ודיחוי יוחלט סו"ס להיתר ונמצא שבינתיים ח"ו התייאשו בני העדה הזו וכל עבודתנו ומאמצינו להשיבם לחיק היהדות המסורתית במונח על קרן הצבי.

לכן בשמי ובשמם ובשם חברי מהסתדרות הרבנים ואיגוד הקהילות החרדות של ארה"ב, הנני פונה עוד פעם לרומע"כ לבל יחמיץ את השעה ויוציא פסק ברור וקים אם להיתר ואם לאיסור, וגם יזרז לאחרים הרב השפעתו המוכרת לכל לטפל בנ"ד.

אני תפילה שרומע"כ ייעתר לבקשתי ויועיל בטובו להשיבני דבר מוקדם האפשרי.

ברוב כבוד,

נחום לאם