Home Wait for the End / Wait for the End / Deconstructing in Order to Rebuild (2005)

Speech

April 6, 2005

Deconstructing in Order to Rebuild (2005)

General Jewish Thought
View The Text

This content is currently available in its original PDF format. As we expand the library, we plan to add a text version as well.

RELATED CONTENT

Article

Article on Am Hanivchar (2004)

The doctrine of am hanivchar – the election or chosenness of Israel – has been glorified and condemned, but mostly misunderstood, for the greater part of our history. Some have dismissed it with contempt and infamously compared it to the Nazi idea of the Herrenvolk, others have exaggerated its particularity as thoroughly genetic in nature; and yet others have diluted it to just about the point of making the notion both pointless and meaningless. Few other ikkarim, major principles of Judaism, have been subjected to such distortion. The comparison to the foul ideology of Aryan racial superiority is a vicious canard that has been with us since the Enlightenment, but ratcheted up since the appearance of mass antisemitism in the twentieth century. The non-ideological discomfort that some modern Jews feel is more of a social nature; “what will my non-Jewish neighbors think of us when they hear of this boast?” underlies a good deal of the embarrassment with the am hanivchar idea. And not far removed from this concern is its enfeeblement and eventual excision by many liberal-modernist Jewish groups. Equally fallacious, if somewhat less deplorable, is the interpretation of chosenness in some chareidi and other circles; namely, that Jews are religiously and spiritually superior to the rest of mankind and that this preeminence is genetically determined. Placing the concept on a biological basis is good for the collective ego but is poor scholarship and is untrue to our sacred texts. A critique of all these views will become explicit in the following paragraphs. The doctrine of election is accepted by all great Jewish thinkers but not necessarily to the same degree. Thus, for instance, Rambam and a number of other Sephardic scholars of the Middle Ages accepted it, but did not give it the prominence accorded it by other Jewish thinkers. Rambam does not include it in his Thirteen Principles of Faith, the Ani Ma’amins. Other prominent sages, from Yehudah Halevi to the Maharal t…
General Jewish Thought

Note

הנושא: חדוות החיים

על ברכת "בורא נפשות" איתא בתוס׳ ברכות דף ל״ז ע״א: "ועל כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי – כלומר, על מה שבעולם שגם אם לא בראם אלא להתענג בעלמא, כמו תפוחים"… רעיון זה, שהוא בהתאם לרוח החסידות הבעש״טית, מהווה יסוד איתן ביהדות – בורא העולם רוצה להחיות בני אדם – וכברכה שתיקנו חז״ל למי שיוצא בניסן ורואה אילנות מלבלבים: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתענג בהן בני אדם" – ובדרך עמוקה יותר, זהו בבחינת "רב כוח בתבואת שור" – שהנאה זו יש ביכולתה להוסיף אומץ, כוח וחיות לאדם בכל מעשיו – לרבות עבודת ה׳ שלו – ועל כן: "להחיות בהם נפש כל חי" – ועי׳ ב"שפת אמת" ל"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" שכתב על "כִּי דִלִּיתָנִי" שהדלות, דהיינו עתים של צער וצרה, הן הזדמנות לדלייה – וכמו שדלי יורד עמוק עמוק אל תוך הבאר וסופו שמעלה מים חיים למעלה – כך על האדם לדעת שהעתות של צרה ודלות הן לצורך בירור הניצוצות והעלאתן, כדי שיעלה לאחר מכן מעלה מעלה – ויצחק הוא הסמל הגדול לכך – הוא שחפר בארות, הוא שדלה מים חיים – ועל כן הוא "יצחק" – שהצחוק נועד לגלות את חדוות החיים ככוונת הבורא ביצירת אנוש.
General Jewish Thought

Speech

Degeneration Theory (1989)

Rabbi Lamm considers the concept of the decline of the generations.
General Jewish Thought